ברוש: יש לדחות את השינוי המבני במשק החשמל

נשיא התאחדות התעשיינים ציין כי קודם לכן יש ליצור רזרבת ייצור חשמל של 25% לפחות ולהקים לפחות תחנת כוח פחמית נוספת. מתריע כי רפורמה כעת תגרום לייקור בתעריפים בו לא תוכל התעשייה לעמוד


00:00 ,18.07.2007 מאת: מערכת פורט2פורט

נשיא התאחדות התעשיינים ציין כי קודם לכן יש ליצור רזרבת ייצור חשמל של 25% לפחות ולהקים לפחות תחנת כוח פחמית נוספת. מתריע כי רפורמה כעת תגרום לייקור בתעריפים בו לא תוכל התעשייה לעמוד
 
עליך לדחות את השינוי המבני במשק החשמל עד לקיומה של רזרבת ייצור חשמל של 25% לפחות, במקום אחוזים בודדים כיום, ועד שתוקם לפחות תחנת כח פחמית נוספת. כך קרא היום (18/7) שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשר האנרגיה והתשתיות, בנימין בן אליעזר, בכנס המי"ל בנושא אנרגיה, שנערך בכפר המכביה ברמת-גן.
 
נשיא התאחדות התעשיינים מתריע כי ביצוע הרפורמה בחברת חשמל במתווה הנוכחי יגרום להעלאת תעריפי החשמל בכ-20%-40% כפי שקרה במשקי חשמל שעברו שינוי מבני, (איטליה - העלאה של 51% בתעריפי החשמל, אירלנד - העלאה של 41%, בולטימור - העלאה של 72%) במצב כזה התעשייה תתקשה להתמודד, ובסופו של דבר יביא לקריסת מפעלים שלא יוכלו לעמוד מול העלאות דרסטיות כאלו במחירי החשמל - המשמשים תשומה חשובה בעלויות המפעל. מדובר בתוספת תשלום של כ-750 מיליון שקל עד לכ-1.5 מיליארד שקל בשנה.
 
מבדיקה שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים מתברר כי אם תעריפי החשמל יועלו בישראל ב-20% - 40%, תהפוך ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם (מקום שני עד רביעי) בגובה תעריפי החשמל, אותה יקדימו רק איטליה, קפריסין ויפן, (זאת כאשר ישראל מצויה כיום בממוצע העולמי).
 
עוד טען ברוש, כי על הממשלה להשקיע בתחנות כוח נוספות ובמקטע ההולכה במימון ממשלתי. לדבריו, בהנחת גידול מתמשך בצריכת החשמל במשק בשיעור שנתי של כ-4% לשנה, ובהנחה שהמשק זקוק לרזרבת ייצור חשמל גדולה יותר מהקיים כיום, הוא מעריך כי עד שנת 2020 תידרש תוספת של לפחות 8,000 מגהוואט.
 
להערכתו, לפחות מחצית מהיקף זה תהיה מחויבת להתבצע על ידי חברת החשמל והיתר על ידי יצרני חשמל פרטיים. הקמתן של שתי תחנות כוח פחמיות נוספות בהספק של 1,200 מגהוואט כל אחת – כרוכה להערכתו, בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר.
 
ברוש ציין כי על חברת החשמל להתייעל ולהגדיל את כושר הייצור שלה בכ-35%-40%, ללא תוספת כוח אדם, תוך יצירת סטנדרטים מחייבים ומדדי יעילות, כמו דקות אי אספקה, קוט"ש מיוצר לעובד, זמן תיקון תקלות ועוד.