הקישון כמשאב והתועלות בשיקומו

שיח משותף בין תעשייה, ממשלה ואירגוני המגזר השלישי בכנס אחריות סביבתית 2011, בו נכחו נציגי חברות עסקיות ובכירים במגזר הציבורי, אנשי אקדמיה בכירים, נציגי אירגוני הסביבה וקהל רחב, אשר דנו בסוגיות הכרוכות בשיקום ובפיתוח נחל קישון


00:00 ,27.12.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

ביום רביעי, 21.12.2011, התקיים כנס רב משתתפים, בנושא "אחריות סביבתית 2011 – עסקים עושים סביבה", בחיפה. הכנס נערך ביוזמת רשות נחל הקישון, החברה להגנת הטבע ובשיתוף מוסד שמואל נאמן-טכניון, המשרד להגנת הסביבה, ארגון הגג חיים וסביבה, איגוד התעשייה הקיבוצית ואיגוד ערים אזור מפרץ חיפה- הגנת הסביבה. בכנס נכחו נציגי חברות עסקיות ובכירים במגזר הציבורי, אנשי אקדמיה בכירים, נציגי אירגוני הסביבה וקהל רחב, אשר דנו בסוגיות הכרוכות בשיקום ובפיתוח נחל קישון, תוך בחינת מעורבותו הסביבתית והחברתית של המגזר העסקי באזור חיפה והמפרץ. הנושא של אחריות תאגידית נדון בהרחבה בכנס.

בין הנושאים שנדונו:

· הצגת מדדי פיתוח באזור מפרץ חיפה (טל גולדרט, מוסד שמואל נאמן, טכניון)

· שיקום ופיתוח הנחל- תמונת מצב (שרון נסים, מנכ"ל רשות נחל הקישון)

· הרצאה בנושא קשרי סביבה וקהילה (ד"ר מיכל גרוס, מכללת אורנים)

· ניהול משאבי טבע כחלק מאחריות תאגידית (ד"ר יונתן מנוחין, מנהל מחלקת אחריות תאגידית BDO זיו האפט)

· עלות כלכלית מול תועלת סביבתית (פרופ' ניר בקר, מכללת תל חי)

· אחריות ושקיפות בבזן (אתי גוטמן, סמנכ"ל מטה בזן)

במהלך הכנס חשפה רשות נחל הקישון את ממצאי המחקר הכלכלי הייחודי לקישון שערכו פרופ' ניר בקר, מ"מ דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח במכללת תל-חי וד"ר שירי שמיר, מאוניברסיטת חיפה.

בדוח ניתוח תועלות לא-שוקיות של תכנית שיקום נחל קישון, מצוין כי שיקום הנחל כרוך בעלות גבוהה, אך התועלות הצפויות להתקבל מהשיקום רבות הן.

לדברי פרופ' ניר בקר: "במחקר נעשה ניסיון לכמת את הערך התיירותי והמורשתי של נחל קישון. חושבו ארבעה ערכים עיקריים: שיקום קרקעית הנחל והחזרת החי והצומח ובנוסף השקעה במסלולי טיול לאורך הנחל והקמת פארק לצדו. בו בזמן שערכו של הנחל כיום ללא השיפורים השונים הוא כ - 180 מיליוני שקלים לשנה במונחי רווחת הציבור, ערך זה משליש את עצמו כמעט וגדל בעוד כ - 350 מיליוני שקלים. ערך זה מצדיק מבחינה כלכלית את ההשקעות המרובות שמתוכננות לשיקום מלא של הנחל."

לדברי שרון נסים, מנכ"ל רשות נחל הקישון: "במפרץ חיפה מתקיימים קונפליקטים רבים בעיקר בין גורמי הפיתוח מול גורמי הסביבה. צריך לראות בשימור ערכי הטבע והסביבה אתגר ולהתחיל כבר עכשיו, בתהליך משותף לפיתוח בר קיימא".

לדברי מנחת הכנס, פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן -טכניון : "ערכנו סדנא בנושא צרכים וסדרי עדיפות לקראת פיתוח מאוזן ושגשוג במפרץ חיפה לפני כשנה, מדובר בתהליך שיצא לדרך ועדיין דורש הרבה עבודה, הסכמות, הבנות, שיתוף פעולה ובניית אמון בין הגורמים השונים במרחב".

לדברי אלה אלכסנדרי, מנהלת קהילת חיפה בחברה להגנת הטבע: "החברה להגנת הטבע רואה חשיבות עצומה בשיח מתמשך בין המגזר האזרחי לעסקי ובין הרגולטור. אנו נפעל לקידום מפגשים נוספים ברוח זו". בסיום דבריה צטטה אלכסנדרי את הפתגם "העולם לא ניתן לנו בירושה מהורינו, אלא בהשאלה מילדינו".

בסוף הכנס נערך פאנל רב משתתפים בנושא כלים בהגברת שקיפות סביבתית, בהנחיית נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה ובהשתתפות ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים אזור מפרץ חיפה- הגנת הסביבה, מר יפתח קרמר, שותף חברת GCS וד"ר רויטל סבירסקי, חברת מועצת העיר קריית ביאליק.

לאורך כל הכנס עלה הצורך בהגברת השקיפות של התעשייה כלפי הציבור. המארגנים ציינו כי יתקיימו כנסים ופורמים נוספים בהמשך.