התאחדות התעשיינים לממשלה: לאשר מיידית את התוכנית לייעול הרגולציה

ישראל מדורגת במקום ה-90 מתוך 144 מדינות בנטל הרגולציה הממשלתית, המהווה חסם בפני צמיחה של המשק. לשם השוואה, באיחוד האירופאי צומצם הנטל ב-30%


00:00 ,12.08.2013 מאת: מערכת פורט2פורט

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום צביקה אורן קורא לממשלה לאשר באופן מיידי וללא עיכובים את החלטתה לייעול מנגנוני הרגולציה בישראל.

החלטת הממשלה היתה אמורה להיכלל במסגרת החלטות חוק ההסדרים, אולם היא הוצאה בלחץ השרים. ביוזמת לשכת התיאום של המגזר העסקי, הוכנסה ההחלטה שוב לסדר היום של הממשלה. בשבועיים האחרונים הודיעה מזכירות הממשלה פעמיים על כוונתה להביא את הנושא לאישור, אך הדבר טרם נעשה.

על פי דוח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי לשנים 2012-2013, נטל הבירוקרטיה והרגולציה בישראל גבוה משמעותית בהשוואה בינלאומית; ישראל מדורגת במקום ה-90 מבין 144 מדינות בעולם בפרמטר של נטל הרגולציה הממשלתית, לצד הודו, קירגיסטן ונפאל.

בחודשים האחרונים פועלת התאחדות התעשיינים ונשיאות לשכת התיאום של המגזר העסקי בכדי להביא לצעדים ממשיים להפחתת הרגולציה בישראל. זאת במטרה ליצור בישראל סביבה שמעודדת יזמות ועשיית עסקים ובכך לסייע בהאצת הצמיחה, התעסוקה והפחתת הפערים במשק. במסגרת זו גיבשה לשכת התיאום של הארגונים העסקיים הצעה להחלטת ממשלה, בשיתוף משרד ראש הממשלה ומשרדי הכלכלה והאוצר, אשר מאמצת את המלצותיהן של שתי ועדות ממשלתיות שהוגשו בשנה האחרונה ונוקבת בלוחות זמנים ליישום.

בהתייחס לדחייה אמר אורן: "מדינת ישראל נמצאת באיחור קריטי של עשור בנושא ייעול הרגולציה. אנו רואים את זה במיקומנו הנמוך בהשוואות הבינלאומיות של קלות עשיית עסקים. משקולת הרגולציה מהווה כיום חסם בפני משקיעים מקומיים וזרים כאחד. כל המדינות המפותחות כבר נמצאות בעיצומו, ואף בסופו, של תהליך להפחתת הרגולציה, מה שיצר באותן מדינות סביבה עסקית שבה קל לפתוח ולנהל עסקים, לקלוט עובדים, לייצר ולהתחרות.

"בישראל מדובר במשקולת אדירה, שהסרתה עשויה לשחרר כוחות יזמיים רבי עוצמה, כוחות שיניעו את הצמיחה והתעסוקה במשק ויסייעו במצוקת ההכנסות במסים של המדינה. מדובר במנוע צמיחה אדיר. לא ברור לי מדוע החלטה כה חשובה אינה זוכה לקדימות בסדר היום הממשלתי".

החלטת הממשלה אמורה להביא לתהליך של מיפוי הרגולציה הקיימת במטרה להפחית את נטל הרגולציה ולהטמיע תהליך של אומדן השפעות רגולציה עתידית טרום אישורה. בנוסף, כל רגולטור יידרש לקבל כל החלטה רגולטורית חדשה תחת שיקולים נוספים של צמיחה, תעסוקה ותחרותיות. כן מונחים הרגולטורים שלא לאמץ רגולציה חדשה בתקופת התוכנית.

ההחלטה מופנית למשרדי ממשלה בהחרגה של הגופים המפקחים על שוק ההון, אך על פי בקשת לשכת התיאום יתבקשו כל הרגולטורים בישראל לאמץ החלטה זו באופן וולונטרי. הרגולציה בישראל מהווה נטל כלכלי עצום, שמוטל בחלקו הגדול על כתפי המגזר העסקי.

לשם השוואה, באיחוד האירופאי נאמד הנטל הרגולטורי ב-132 מיליארד אירו לשנה. לאור זאת, שם לעצמו האיחוד יעד ברור ומדיד של הורדתהעלותהאדמיניסטרטיביתב-25% בתוך חמש שנים, בפועל הצליח האיחוד לצמצם את העלויות בכ-30%, שמשמעותם חיסכון של כ-37.6 מיליארד אירו בשנה.

דוגמא מצוינת לסיפור הצלחה בצמצום נטל הרגולציה ניתן למצוא בהולנד, ששמה לעצמה יעד של הורדתהעלותב-25% בתוך ארבע שנים, ובפועל הצליחה לצמצם את העלויות בכ-44% בתוך שבע שנים (מ-16 לכ-9 מיליארד אירו בשנה).

אורן: "על מדינת ישראל ללמוד מהנעשה בעולם ובדומה לתהליך שבוצע בהצלחה באיחוד האירופאי, לקדם בהקדם האפשרי תוכנית מקיפה, עם לוחות זמנים ברורים, לצמצום הנטל הרגולטורי".

בנוסף, במרבית המדינות המפותחות נוקטים בשנים האחרונות ברפורמות שונות, שנועדו להפחית את הרגולציה הקיימת ולאמוד השפעות של רגולציה חדשה טרום אישורה.זאת תוך הבנה כי לעיתים קרובות העלות המשקית של הרגולציה עולה משמעותית על התועלת, וכי הפחתת רגולציה עשויה לתרום לשיפור הסביבה העסקית ובכך להגדיל את שיעורי הצמיחה והתעסוקה.

בישראל נפגע כושר התחרות של המגזר העסקי בהשוואה למתחריו בעולם והמשק מאבד פוטנציאל צמיחה ניכר רק בשל כובד הרגולציה הממשלתית.