יורם גבאי, בכיר בוועדת טרכטנברג נפגש עם בכירי המגזר העסקי

לין: "לשכת המסחר תומכת באישור ההמלצות הוועדה כמקשה אחת. מדובר בהתקדמות אמיתית ומשמעותית בחיזוק החברה הישראלית אך קיימות מספר הסתייגויות"; שמואל פרנקל: "המלצת הוועדה להעלות את מס החברות היא החלטה פופוליסטית"; אלוף במיל. אורן שחורף מברך על כך שהוועדה העיזה


00:00 ,06.10.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

בכירי המגזר העסקי התכנסו הבוקר, ה-6 לאוקטובר באיגוד לשכות המסחר לדיון מיוחד על המלצות ועדת טרכטנברג עם יורם גבאי, חבר הוועדה והממונה על הכנסות המדינה לשעבר.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, שפתח את הדיון ציין כי הנהלת לשכת המסחר תומכת באישור המלצות הוועדה כמקשה אחת וכי מדובר בהתקדמות אמיתית ומשמעותית בחיזוק החברה הישראלית, אך הוסיף כי קיימות מספר השגות על הדוח המסכם: "ראשית, בעניין מס החברות נכון היה להמליץ על הקפאת הפחתת המס לתקופה זמנית ולבחון נושא זה מחדש בעוד כשנתיים, ולא להעלותו באחוז. שנית, הוועדה כשלה בכך שכלל לא התייחסה להטבת המס המופלגת והמפלה של 5.5 מיליארד ₪ המוענקת למפעלי התעשייה החזקים והמבוססים ביותר בישראל, המייצאים 25% מתוצרתם, כאשר הם יכולים לפטר עובדים ולסגור מפעלים. סכום אדיר זה יכול היה לפתור את כל הבעיות התקציביות. שלישית, הלשכה מתנגדת להמלצה להעלות את הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי.

יורם גבאי שהתייחס להמלצות הדוח אמר "לא הכנו דוח שמיועד רק לאוכלוסיות החלשות בישראל. זה נושא לוועדה אחרת. וועדת טרכטנברג הייתה אוניברסאלית כאשר הדגש היה על משפחות עובדות עם ילדים והיינו צריכים לעמוד במסגרת התקציב. מקורות התקציב ליישום הדוח הם תקציב הביטחון והורדת הריבית מהחוב לאומי - הדבר מאפשר את גידול ההוצאה האזרחית והישארות במסגרת הפיסקאלית. הוועדה מגדילה את ההוצאות האזרחיות מעל 3% במסגרת המגבלות התקציביות הסבירות."

בהתייחסו לנושא המיסוי אמר "כאיש מיסוי, הרפורמה במס הכנסה הייתה ראויה מאוד אך אנו בלמנו את הורדות המיסוי האחרות כיוון שלא היה לזה מימון ולא היינו עומדים בכך. הורדת המיסוי תורמת לצמיחה באופן חלקי ביותר. אסור ליצור אבחנה במיסוי, בכדי לא לעוות את הכלכלה ואת ההוצאות הכלכליות. לדוגמא, המהלך של העלאת תקרת הביטוח הלאומי היה כישלון קולוסאלי ויצרנו אפליה סתמית בין נישומים. לכן המלצנו בוועדה להוריד חזרה את התקרה והעלנו את המס השולי במתינות."

בהתייחסו למחירים ותחרות אמר גבאי כי "הוועדה האירה את הנושא. יש ירידות מחירים בתחומי הביגוד, הנעלה, ציוד ביתי ורהיטים כי יש בענפים אלה תחרות. הדרך היחידה לשמר ולפתח את התחרות היא הורדת מכסים. אם אין תחרות למשל בענף המזון מתחיל מרדף סיזיפי אחרי היצרנים והרגולאטור מחפש לו "אשמים" הגורמים למחירים הגבוהים."

לדבריו, "הדגשנו כל העת את הצורך בתחרות במשק והמכניזם שהצענו הוא סביר. איגודי העובדים וההסתדרות לא אוהבים את זה כי רמת התחרות בענפים אלה דוגמת הנמלים, התעופה והחשמל היא צנועה והועדה הדגישה את עודף העלויות בענפים אלה. זוהי בהחלט אחת מהנקודות שגורמת ליוקר המחייה ועליית המחירים."

בהתייחסו לנושא הדיור אמר גבאי כי "הוועדה טיפלה בהגדלת היצע הדירות והיא תמכה בדיור ציבורי לקבוצות חלשות, קשישים וסטודנטים. הוועדה המליצה גם על בניית 5000 דירות מוזלות ו 5000 דירות להשכרה מוזלת אך 2 מהלכים אלה קשים ליישום לאור העובדה כי הקריטריונים לקבלת ההטבות הם מורכבים. "

גבאי הוסיף עוד כי "במסגרת המגבלות התקציביות זהו הדוח הטוב ביותר מבחינת רווחה אוניברסאלית. הקצינו לכך 30 מיליארד דולר על פני 5 שנים כאשר בתום תקופה זו יהיה שיפור, אך האפשרות היחידה באמת להעלות את רמת החיים בישראל היא עליית התוצר לנפש בישראל."

בתום סקירתו של גבאי נערך דיון פעיל ובמסגרתו העירו אנשי העסקים את השגותיהם על הדו"ח. שמואל פרנקל, יו"ר אפסילון בית השקעות אמר כי "ההמלצה להעלות את מס החברות היא החלטה פופוליסטית, שכן זה לא נראה טוב בתקופה שכזו דווקא להפחית את מס החברות, אך יש לבחון את הנושא מחדש". עוד לדבריו, כל נושא המחאה החל מהדיור ולכן הוועדה היתה צריכה ליצור מתווה של בניית דירות ולהסיט תקציבים ממזרח המדינה לצפון ולדרום. "

אורן שחור, (אלוף במיל') לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, ברך על כך שהוועדה העיזה לגעת בפרה הקדושה של תקציב הביטחון, יחד עם זאת ציין כי אפשר לקחת יותר ואף חבל שלא עושים זאת." שחור ציין כי קיים חשש שזה יתמסמס בגלל כוחו של משרד הביטחון לאיים כי המצב הביטחוני מצריך משאבים כספיים גדולים." שחור ציין כי קיימים גופים עם רזרבות כספיות אדירות כמו המוסד לביטוח לאומי וחברת עמידר אשר ממנה יש לדרוש להכין כעת תוכנית לדיור ציבורי בישראל."

ד"ר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, תהה האם הועדה פיתחה מודל הניתן לכימות שיבחן עד כמה ישום המלצות הוועדה אכן ישפר את המצב היחסי של מעמד הביניים. קליין אמר כי בדומה לכימות מדד העוני ניתן לעשות זאת בכדי לעקוב אחר ביצוע והשגת מטרות הוועדה.

כאשר נשאל גבאי מדוע לא רתמה הוועדה את ראשי המחאה החברתית עימה, השיב כי "למחאה היו שאיפות לשינוי חברתי בקנה מידה תקציבי מאוד גדול, וגם ברמה הפילוסופית של הדברים. ראשי המחאה רוצים מעורבות הרבה יותר גדולה של הממשלה ולכן קשה לגשר על הפערים. בנוסף המחאה מחולקת לכל מיני קבוצות, חלקן רדיקליות בהשקפתן. חלקן רוצות מהפכה בתמהיל היחסים בחברה בין העסקים לאזרחים ולמדינה.

אנחנו מאמינים בשינוי מהותי במסגרת כללי המשחק, אך חלק מראשי המחאה החברתית רוצים לשנות כללי משחק אלו."

במפגש השתתפו בין היתר סולי סקאל, אריה זייף, ד"ר דוד קליין, שמואל פרנקל, אורן שחור, מירה מינס, אביהו בן נון, יוסי סקורניק, יקי אנוך, יורם תמיר, גיורא בשור, טל זוהר, עו"ד שמואל גרוסמן, שוקי שדה, יצחק בן דור, צבי קורמן, נחום למדן, ועוד.