הלמ״ס: הגירעון בסחר הסחורות בינואר עמד על 3.9 מיליארד שקל
13.02.18
הלמ״ס: הגירעון בסחר הסחורות בינואר עמד על 3.9 מיליארד שקל
זאת לעומת גירעון של 2.4 מיליארד שקל בינואר 2017. היצוא החקלאי ירד בינואר ב-20.3% לעומת ינואר אשתקד, בעוד יצוא גידול הדרים ירד ב-27%. יצוא הסחורות הסתכם בינואר ב-16.6 מיליארד שקל
נמל תעופה בן גוריון
11.02.18
נתב״ג: עלייה של 5.4% בתנועת המטענים בינואר
שינוע המטענים בחודש ינואר בנתב״ג עמד על 27,862 טון כאשר במטוסי נוסעים שונעו 13,458 טון ובמטוסי מטען שונעו 14,404 טון. לחברת אל על נתח שוק של 36% בהובלת מטענים עם מטוסי הנוסעים שלה
יונתן איבגי, סמנכ״ל שיווק חברת DHL EXPRESS
07.02.18
פורום IPL קיים יום עיון בנושא יבוא ויצוא מכשור רפואי
יום העיון כלל עדכונים גלובליים מהתחום כמו גם עדכונים בתחום האביזרים והמכשירים הרפואיים וכן סקירה על ההשלכות של מערכת שער עולמי. שי חיימוב: נמשיך לעסוק בתחום הציוד והמכשור הרפואי
ייצוא ראשון של תותים מרצועת עזה לכווית
06.02.18
ייצוא ראשון של תותים מרצועת עזה לכווית
למרות הקשיים ביצוא החקלאים ברצועה הצליחו לייצא כ-40 טון תותים לערב הסעודית וכ-1 טון לגדה המערבית במהלך השנה האחרונה
ענף היהלומים: הקצאת אשראי בהיקף מיליארד שקל
05.02.18
ענף היהלומים: הקצאת אשראי בהיקף מיליארד שקל
הוועדה לבחינת אשראי וצמיחה בענף היהלומים בישראל הגישה המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה בהן הקמת מעבדה לחדשנות בבורסה וכן הנחיה בדבר ״החזר יצוא״ של יהלומים. השר אלי כהן: יש ליישם המלצות הוועדה
אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה. משקיעים בכלי סיוע ליצואנים
25.01.18
שר הכלכלה: יעד היצוא של ישראל לשנת 2022 – 120 מיליארד דולר
השר אלי כהן: יעד היצוא לשנת 2020 – 100 מיליארד דולר, כבר נחצה בשנת 2017. לישראל כלכלה מובילה ותעשייה חזקה ואטרקטיבית בעלת ביקוש גבוה בכל העולם. משרד הכלכלה יקצה השנה 100 מיליון שקל לתוכניות הסיוע ליצואנים
נמל סוואנה במדינת ג׳ורג׳יה. עובר הליכי שדרוג ופיתוח
24.01.18
נמל סוואנה: שיא של למעלה מ-4 מיליון TEU במהלך 2017
מדובר בעלייה של 11% בהשוואה לשנת 2016. במהלך השנה שינע נמל סוואנה 35 מיליון טון מטען – עלייה של 12% לעומת שנת 2016. הנמל עובר הליכי העמקה והרחבה בעלות של 301 מיליון דולר
הסכם לפישוט הליכי סחר בארגון הסחר העולמי
23.01.18
הסכם לפישוט הליכי סחר בארגון הסחר העולמי
לאור הסטנדרט הגבוה של הליכי הסחר בישראל, לא נדרשו כל שינויי חקיקה בעקבות ההסכם. המשמעות העיקרית של ההסכם על סוחרים ישראלים תבוא לידי ביטוי במתן גישה מהירה וצפויה יותר לשווקי העולם המתפתח