לין: לבטל מיד הבלו על הבנזין והסולר

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, דורש משר האוצר לבטל מיידית את העלאת הבלו על הבנזין והסולר שנכנסה לתוקף בתחילת השנה. לטענתו, "העלאת הבלו על הדלק הינה מהלך שרירותי ובלתי מוצדק, שנעשה בעיתוי אומלל מבלי להתחשב בנסיבות הכלכליות וההתרחשויות בעולם, וחובה לבטלו. "

עו"ד לין הוסיף כי, "משרד האוצר מכה את הצרכן הישראלי פעמיים- פעם אחת, על הצרכן לשאת בהתייקרויות מחירי הדלקים, ופעם שניה, עליו לספוג את העלאת הבלו והמע"מ. באופן מיוחד, משמעות הדבר היא פגיעה ישירה במגזר העסקי שמנהל ציי רכב רבים באספקת מוצרים ושירותים, הן חברות תובלה והן חברות המחזיקות והמשווקות מוצרי חשמל, שעלות השימוש ברכב מהווה חלק מהותי מתקציבן השוטף."

עוד נמסר מאיגוד לשכות המסחר כי, עו"ד לין גם פוסל את הצעת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, לפיה כנגד העלאת הבלו על הדלקים, יש להקפיא את הפחתת מס החברות והמס הישיר. "ועדת הכספים חייבת לנהוג באחריות כלכלית משקית. לא ייתכן שמצד אחד היא תקבל החלטה להפחית את מס החברות למפעלים המייצאים מוצרים, ומצד שני להותיר על כנו את שיעור מס החברות לכלל המגזר העסקי."

לדבריו, "אין שום הצדקה להעלאת הבלו הקצוב על הבנזין והסולר, כאשר מחירי הדלק הגולמי עולים בעולם. יש לזכור כי הבלו אינו מוטל כשיעור ממחיר הדלקים בשער בז"ן אלא הוא מוטל בשיעור קצוב."

לין התייחס בדבריו לסקירת מיסוי הדלק לאור ההעלאות האחרונות: "ב—1 לינואר 2011 הועלה הבלו על בנזין מ- 2.85 שקלים לליטר ל-3.085 שקלים לליטר והסולר מ-2.53 שקלים לליטר ל-2.76 שקלים לליטר. תוצאת מהלך זה היא שהמחיר המפורסם לליטר בנזין עומד כיום על 7.26 שקלים. כאשר מרכיב המסים (בלו + מע"מ) מגיע ללא פחות מ-4.09 שקלים, שהם 56% מסך המחיר- זהו שיעור מס דמיוני."

בשנה האחרונה עמדו הכנסות המדינה ממסי דלק על כ-15 מיליארד שקלים, שמהווים כ-7.5% מכלל הכנסות המדינה ממסים, גידול נוסף בבלו יביא לגידול בהכנסות המדינה של מעל מיליארד שקלים בשנה לקופת המדינה.

האוצר: הבלו על הבנזין אינו חורג מהמקובל במערב אירופה

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי, ממשלת ישראל שמה לה למטרה מתווה של מדיניות מסים יורדת ליחידים וחברות. במסגרת מטרה זו הוקטנו ורווחו מדרגות המס, כמו כן הוחלט על הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי. עם זאת, על מנת לעמוד ביעד הגירעון שנקבע בחקיקה נדרשת הכנסה מסוימת ממיסים. במסגרת הכנת התקציב לשנים 2011-2012 נבחנו כלל האפשרויות להגדלת ההכנסה ממסים. ההחלטה על העלאת המסים התקבלה תוך שקילת שיקולים רחבים נוספים כגון איכות הסביבה וההשפעות החיצוניות. הבלו היה בין המסים שהועלו מסיבות אלו.

עוד מציינים באוצר כי, מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית מוצמדים למדד המחירים לצרכן ולא למחירי הדלק, על כן מדובר בפועל בהעמקת הסבסוד הממשלתי לתחבורה הציבורית וזאת הודות לתועלות הסביבתיות והמשקיות הגלומות בה. כמו כן, העלאת המס על הדלק בינואר 2011 היוותה רק כמחצית מסך העלייה במחירי הדלק כאשר עיקר העלאה הינה תוצאה של עלייה כללית במחירי הדלקים בעולם.

עוד נמסר כי, לאורך חמש השנים האחרונות הוקטנו באופן משמעותי מסי הקנייה על כלי הרכב הפרטיים. אומנם הועלה המיסוי על ההוצאה המשתנה (דלק), אך במקביל הורד המיסוי על ההוצאה הקבועה (רכישת רכב). על כן, ניתן לקבוע כי סך המיסוי הממשלתי על נסיעה ברכב פרטי לא השתנה, והוצאות הנסיעה הכוללות של הצרכן הממוצע (המשתמש ברכבו לנסיעה בהיקף של כ-20 אלף ק"מ בשנה) נשארה בעינה.

כמו כן, הבלו על הבנזין לאחר ההעלאה אינו חורג מהמקובל במדינות מערב אירופה. בנוגע למס הדלק על הסולר, יש לזכור שהתחבורה הציבורית (מוניות ואוטובוסים) וחברות ההסעה זוכות לפטור בגובה של כ-50% מהמס מטעם "הסדר הבלו".

מגמה זו תואמת את המדיניות הסביבתית שמקדמת הממשלה, אשר מעודדת רכישה של כלי רכב בטיחותיים מחד, והפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים ומעבר לתחבורה ציבורית מאידך.