נדחתה תביעת יבואני תבואה נגד חנ"י

ביום 25 ספטמבר 2016 דחתה שופטת בית המשפט המחוזי ענת ברון את תביעתם של 20 יבואני תבואה נגד מדינת ישראל וחברת נמלי ישראל (לשעבר רשות הנמלים) לפיה הם שילמו ביתר עבור אגרות הניטול שגבתה חברת נמלי ישראל בשנים 2005-1999.

התובעות טענו כי במסגרת הליכי עדכון תעריפי האגרות בוועדת הכלכלה של הכנסת הוצג מידע מטעה לפיו שיעורי אגרות ניטול התבואה נקבעים רק על פי העלות הישירה של רשות הנמלים. התובעים טענו עוד כי האגרות שנקבעו ב-1989 ועודכנו בהמשך היו גבוהות מהעלויות, בעוד שתעריפים שנקבעו בצו בשנת 2010 שיקפו את עלויות הניטול של נמלי ישראל לא רק בעת קביעתם אלא גם בתקופה שבין 1999 עד 2005. לפיכך, טענו התובעים כי נגרם להם נזק בסכום של כ-275 מיליון שקל.

לתמיכה בטענתם לעניין גובה הנזק הגישו התובעים חוות דעת כלכלית מטעם מר מנחם פרלמן. המדינה וחברת נמלי ישראל הגישו חוות דעת נגדית מטעמם של פרופסור חיים בן-שחר ופרופסור אשר בלס, מנכ"ל חברת ERCG.

פרופ' בלס ופרופ' בן-שחר הראו בחוות הדעת, בין היתר, כי טענת התובעים שהאגרות שנגבו היו גבוהות מהעלויות של חברת נמלי ישראל היא חסרת בסיס כלכלי וכי כאשר פרלמן ביצע גלגול לאחור של התעריפים שנקבעו בצו 2010 הוא לא התחשב ואף התעלם מפרמטרים כלכליים חשובים.

כב' השופטת ברון דחתה את הקביעות הכלכליות של המומחה מטעם היבואניות וכתבה, בין היתר, כי "כאשר פרלמן ביצע גלגול לאחור של התעריפים שנקבעו בצו 2010 לתקופה נשוא התביעה הוא לא התחשב כל עיקר בשינויים שהתרחשו במהלך השנים".

באשר לסוגיות המשפטיות והעובדתיות, קיבל בית המשפט המחוזי את טענות באי כוח הנתבעים וקבע כי תעריפי הניטול היו בגדר אגרה, ולפיכך ניתן היה לקבוע תעריפים המבטאים שיקולי מדיניות נוספים מלבד העלות הישירה של מתן השירות. בית המשפט דחה גם את טענת התובעים להטעיית וועדת הכלכלה.

המדינה וחברת נמלי ישראל יוצגו על ידי עו"ד גדעון שרויאר ועו"ד שמעון אוחנינה ממשרד שרויאר ושות', עו"ד עדי בר-טל ממשרד המשפטים ועו"ד רנאטו יאראק ממשרד מ. פירון ושות'.

בהכנת חוות הדעת סייעו כלכלני ERCG גלעד כהן ומיכאל תואתי וכן פרופ' דוד ג'נסוב מהאוניברסיטה העברית.