צוות מומחים ישראלי: תכנית קפריסין לנמל עזה מהווה פתרון זמני, יקר ומסובך

קצת במפתיע ובתגובה לקריאה הגוברת להקל על המצוקה הגוברת בעזה, שר הבטחון ליברמן העלה לאחרונה מחדש רעיון שהוצע לפני שנים מספר ע״י חיל הים: להתיר לפלסטינים להשתמש בנמל עזה בתנאי שהאניות והמטענים יבדקו ע"י ישראל בנמל זר. ועוד דווח שהשר סיכם עם נשיא קפריסין שהבידוק ייעשה בנמל לרנקה. למרות שתכנית השר ליברמן מבוססת על אי (קפריסין), אין בה שום דמיון לתכנית האי של השר כץ, נושא מאמרנו האחרון ("אי בהירות") – מלבד חוסר הבהירות בשתיהן. ולכן, מטרתנו פה, כבמאמר הקודם, היא לנסות להגדיר ולנתח את מרכיביה העיקריים של תכנית קפריסין.

סביר להניח שתכנית קפריסין תיועד לפחות בשלב הראשון למטענים לא מומכלים שקל יחסית לבדוק כמו חמרי בניין (ברזל במענבים, מלט בשקים), ומזון (בשקים או משטחים), שמיובאים בכמויות גדולות. ניקח לדוגמה יבואן עזתי שקונה בתורכיה 1,000 טון של מלט בשקים, מעמיסם על אנית מטען תורכית שעוסקת בסחר חופים בין נמלי הים התיכון, ושפוקדת גם את לרנקה.  כדי להתיר לאניה התורכית לפקוד ישירות את עזה, צוות הבידוק הישראלי בלרנקה יהיה חייב לבדוק את האניה, צוותה וכל המטען במחסניה – שזה לא מעשי.  הרבה יותר פשוט, וזו גם הצעת חיל הים, לפרוק רק את המטען העזתי, לבדקו, ולשלוח אותו לעזה באנייה אחרת, "סטרילית", שמתופעלת ע"י חברה וצוות שאושרו ע"י ישראל (והחמאס).

כדי למנוע שינוע כפול של מטענים, ובגלל המרחק הקצר בין לרנקה ועזה, נראה ששיטת הספנות היעילה ביותר צריכה להיות מבוססת על גלנוע ומעבורת חופים. למעבורת יש גם ייתרון של שוקע קטן ויכולת תמרון עצמאית, שמתאימים לתנאי הנמל הקיים בעזה. כלומר תכנית קפריסין צריכה להיות מבוססת על שירות מעבורות בין לרנקה ועזה. בלרנקה, המטען העזתי יפורק מאנית המטען ישירות על סמי-טרילרים (פתוחים או סגורים), שיועברו דרך סורק לבדיקה בטחונית, ויאוחסנו זמנית בחצר מגודרת ומאובטחת בתוך הנמל.  מטענים חשודים יפורקו ויועברו לבדיקה ידנית מדוקדקת. עם הגעת המעבורת מעזה, הטרילרים הרייקים יורדו מימנה, ייבדקו ויאוחסנו בחצר המאובטחת בנמל, והטרילרים המלאים יובאו מהחצר ויועמסו על המעבורת.   כל עבודות הפריקה, האחסון והטעינה ייעשו ע"י עובדי הנמל הקפריסאי.  הבידוק והאבטחה יהיו ב"ידיים ישראליות".

לקריאת המאמר המלא במגזין PORT2PORT לחצו כאן.