ביטוח יפצה בגין פעולת חילוץ רשלנית של ספינה טבועה בכנרת

למרות שוועדת חקירה שהקים רספ"ן קבעה כי טביעת הספינה להשטת תיירים נגרמה בעקבות טיפול תחזוקתי ירוד, קבע בית משפט פיצוי בסך 2.5 מיליון שקל לבעלת הספינה


12:44 ,06.04.2014 מאת: עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) עמית זומר

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את חברת הביטוח מנורה לפצות את חברת א.ג. אופיר ניהול ושיווק בע"מ ("בעלת הספינה") בכ-2.5 מיליון שקל בגין פעולות חילוץ רשלניות שננקטו להצלת ספינה שטבעה בכנרת.

 

על אף שבית המשפט פסק כי פוליסת הביטוח שנחתמה בין הצדדים אינה מכסה את האירוע, בשל כך שבעלת הספינה לא עמדה בתנאים שונים בה, חויב הביטוח באחריות בגין פעולות החילוץ שבהן נקט, שבגינן נחתם בין הצדדים הסכם חדש.

 

מפסק הדין עולה שחברת אופיר הינה בעלים של ספינת עץ, שנרכשה לפני שנים רבות מתוצרת מצרים להשטת נוסעים בכנרת. הספינה היתה מבוטחת על ידי חברת מנורה, ובשנת 2000, כאשר עגנה בינרת, התגלה כי סיפונה נמצא מתחת למים.

 

חברת הביטוח נקטה בפעולות חילוץ בכדי להקטין את הנזק, אך בסופו של דבר בעל הספינה טענה  כי נגרם נזק של אובדן כללי (Total Loss), ומסר לביטוח "הודעת נטישה" של הספינה. כלומר, החברה העבירה את הספינה לבעלות חברת הביטוח ודרשה תגמולים.

 

בעלת הספינה טענה שהספינה תוחזקה באופן מקצועי וראוי ביותר, בחריצות ובזהירות סבירה, ומשכך היתה הספינה מצויה במצב של כושר שייט ולא הפרה כל תנאי מתנאי הפוליסה ומערובות הביטוח.

 

עוד נטען, כי גם אם יימצא שטביעת הספינה אינה מכוסה בפוליסת הביטוח, הרי שקמה לה זכות לפיצויים בגין נזק חמור שנגרם לספינה במהלך חילוצה מן המים, שכן המבטחת בחרה בשיטת הצפה זולה ובלתי מתאימה למאפייני הספינה, ושחילוץ רשלני זה גרם לפגיעה קשה בכלל מערכות כלי השייט.

 

מלבד הנזק הישיר, תבעה בעלת הספינה גם אובדן רווחים והחזר הוצאות החילוץ.

 

לעומת זאת, טענה המבטחת כי הספינה טבעה עקב תחזוקה לקויה ושקודם לטביעתה לא היתה כשירה לשייט. לכן, לנוכח הפרתן של ערובות הביטוח המעוגנות בפוליסה ובדין האנגלי – שאין, כאמור, מחלוקת שחל על חוזה הביטוח נושא הדיון – המבטחת דוחה את תביעת החברה ובנוסף דורשת כי החברה תחזיר את הוצאות החילוץ והאיטום שבהן נשאה המבטחת.

 

ועדת החקירה שמונתה על ידי מנהל הספנות והנמלים הגיעה לכלל מסקנה כי הטביעה אירעה בעקבות טיפול כושל של צוות הספינה ב"תקינות המערכות ואטימות הספינה".

 

השופטת ענת ברון קבעה כי הסיבה האמיתית לטביעת הספינה הינה טיפול תחזוקה כושל של בעליה, ולפיכך, ובשל סיבות נוספות, האירוע אינו מכוסה תחת פוליסת הביטוח.

 

יחד עם זאת, בנוגע לשאלת נזקי החילוץ, נקבע כי אכן עבודת החילוץ של חברת הביטוח היתה רשלנית, ולכן הביטוח חב בנזקי בעלת הספינה מכוח דיני הנזיקין ולא מכוח הפוליסה.

 

לעניין תביעת אובדן הרווחים הצפויים מהספינה, נקבע כי מטרת הפיצוי הינו "השבת המצב לקדמותו" ולא מעבר לכך. לאור הקושי לבצע הערכה נכונה של ההפסדים כאמור, וכן בעובדה כי החברה יכלה להקטין את הפסד הרווחים באמצעות מציאת ספינה חלופית, נקבע כי אובדן הרווחים הינו בסך של 100,000 שקל בלבד, פחות ממה שנתבע.

 

בנוסף לפיצוי, קבע בית המשפט כי המבטחת זכאית לקזז מן הסכום הוצאות שהוציאה בגין החילוץ בסך של כ-340,000 שקל.

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com