בית המשפט אישר חילוט מנהלי במסגרת חוק המאבק בטרור

בית המשפט עמד על החשיבות הרבה שיש בהקניית כלי חילוט לרשות המנהלית במסגרת המאבק בטרור, כאשר כל רכוש אשר יימצא כעונה להגדרת ״רכוש טרור״, יוכל להיתפס על ידי הרשות


11:38 ,12.08.2020 מאת: עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון, עו״ד רנון גורטנשטיין

 

 

 

 

רקע: העותר פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לבטל צו תפיסה מנהלי שהוציא שר הביטחון ״מפאת בטחון המדינה״, לגבי שתי מכולות שייבא העותר לישראל.

 

עובדות המקרה: העותר, לטענתו, הוא יבואן טקסטיל ותיק, בעליו של משרד בסין המשרת לקוחות רבים מרצועת עזה, ולפיכך העותר משמש כאיש קשר בין היבואנים ברצועה למפעלים בסין. בנסיבות הללו פנו אליו שלושה יבואני בגדים מעזה, כאשר העותר סייע להם לבצע הזמנת מוצרי טקסטיל מסין. הספק הסיני קיבל את מירב התשלום עבור ההזמנה, איגד את הטובין בשתי מכולות ושילח אותן לדרכן, הלאה לנמל אשדוד.

 

בעת הגעתן לישראל עברו המכולות בידוק בטחוני והתגלו בהן 13 קרטונים המכילים טובין מפרים לעניין קניין רוחני (חיקויי מותגים), שהופרדו מיתר הטובין עבור הליך למול בעלי המותגים שסימניהם הופרו. למרות ההפרדה, יתר הטובין נתפס על ידי משרד הביטחון בטענה שהתפיסה נועדה לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו.

העותר פנה למשרד הביטחון בהשגה על התפיסה, אך משרד הביטחון דחה את ההשגה ואף השיב כי בכוונתו להמליץ לשר הביטחון על חילוט הרכוש בצו מנהלי, מכוח הוראות חוק המאבק בטרור, כפי שאכן קרה. בנסיבות הללו, פנה העותר לבית המשפט.

 

טענות הצדדים: העותר טען כי צו התפיסה הוצא מבלי שניתן לו כל נימוק למתן הצו, למעט כי עצם מתן הצו ניתן מפאת ביטחון המדינה, ללא אפשרות חשיפת מקור המידע בנושא זה. תוצאת התפיסה, המשיך וטען העותר, משמעה פגיעה קשה בעותר בניגוד לחוקי יסוד במדינה, תוך סיכול זכויות העותר ובעלי הטובין (שלוש היבואנים) לפרנסה בכבוד. לפיכך, עצם החילוט, ללא יכולת אמיתית מצד העותר להתייחס לטיעון בטחוני, מהווה, לטעמו, פגיעה אנושה בקניינו ובחופש עיסוקו לנוכח הכוח העצום המלווה למעשה החילוט.

 

המשיב, שר הביטחון, טען כי צו התפיסה לתכולת המכולות הוצא ע״פ הסמכות הקיימת לו בחוק המאבק בטרור ובהתבסס על מידע מודיעיני לפיו תכולת המכולות שנתפסה היא רכוש השייך לארגון טרור ואשר נועד לקדם את מטרותיו, או לכל הפחות רכוש שהיה מיועד לביצוע עבירת טרור חמורה בדרך של מימון פעילותו של ארגון טרור. המשיב חידד, כי התכולה לא נתפסה בשל אי חוקיות הסחורה אלא בשל היות המשלוח, בשלמותו, רכושו של ארגון טרור או לכל הפחות אמצעי למימון פעילות של ארגון טרור.

 

הכרעת בית המשפט: על מנת לתמוך בטענה כי מדובר ברכוש השייך לארגון טרור או שנועד לממן פעילות טרור, הציג המשיב מידע מודיעיני לעיניו של בית המשפט הנכבד בלבד, אשר סותר חלק ניכר מטענות העותר, ולאחר שנחשף בית המשפט למידע וקיבל הסברים אודותיו - השתכנע כי הטובין שנתפסו מהווים רכוש של ארגון טרור או אמצעי למימונו, והגיע למסקנה המתבקשת כי דין העתירה להידחות.

 

בית המשפט עמד על החשיבות הרבה שיש בהקניית כלי חילוט לרשות המנהלית במסגרת המאבק בטרור, כאשר כל רכוש אשר יימצא כעונה להגדרת ״רכוש טרור״, יוכל להיתפס על ידי הרשות, אשר בהמשך תוכל להורות גם על חילוטו.

 

פרט על פגיעות בנפש, המשיך וציין בית המשפט, בבסיס חלק מעבירות הטרור קיימים מניעים כלכליים ומטרת הרשויות באמצעות כלי החילוט המנהלי, הוא לשמוט את הקרקע הכלכלית מתחת לרגלי ארגוני הטרור, המממנת את פעילותן.

בכך, העניק בית המשפט עדיפות ברורה לכלים שיסייעו לרשויות לצורך מאבק יעיל באיומי הטרור בפניהם ניצבת מדינת ישראל, על פני זכויות קנייניות של הפרט, כאשר בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, החילוט סייע לפגיעה בתשתית כלכלית של ארגון טרור ואף יסייע להרתעה מפני פעילות דומה עתידית. על אף האמור לעיל, הטיל בית המשפט על העותר הוצאות משפט בסך 10,000 שקל בלבד.

 

עת״מ (ת״א) 54353-03-19 צדאם פרחאת נ׳ מדינת ישראל - שר הביטחון (פורסם בנבו, 28.6.2020) [ב״כ הצדדים: ליבואן – עו״ד אבירם וזאנה; למשרד הביטחון – פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)].

           

הכותבים עוסקים בדיני מכס, יבוא ויצוא וסחר בינלאומי.

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי וסגן ראש מחלקת מיסים. בדוא״ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.