בית המשפט הכריע: ה"חתול המקפץ" שייך לפומה

חברת Puma מחזיקה סימן מסחר רשום בישראל כולל דמות של חתול מקפץ. חברת סיטי ווש (היבואן) מחזיקה סימן מסחר על השם טיגריס ללא דמות. בית המשפט נדרש בסוגיה


00:00 ,22.12.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, לינוי בר און

לאחרונה, התקבלה תביעה שהוגשה ע"י חברת Puma, בעלת סימן מסחר רשום (דמות חתול מקפץ), נגד חברת סיטי ווש, המייבאת פריטי לבוש בהם מוטבע חתול מקפץ בשם טיגריס. חברת Puma טענה כי השימוש בחתול מקפץ על מוצרי סיטי ווש, מהווה הפרת סימן מסחר של Puma.

בית המשפט קיבל את טענת פומה ונתן צו מניעה קבוע לפיו סיטי ווש תחדל ותימנע, כעת ובעתיד מכל עיסוק מסחרי במוצרים המפרים, ובכל מוצר הנושא את דמות החתול המקפץ בו עשתה שימוש. כמו כן, נתן צו להשמדת המוצרים המפרים שנתפסו על ידי רשות המכס.

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

חברת Puma מחזיקה סימן מסחר רשום בישראל כולל דמות של חתול מקפץ. חברת סיטי ווש (היבואן) מחזיקה סימן מסחר על השם טיגריס ללא דמות. בשנת 2007 הגיש היבואן בקשה לרישום סימן מסחר על דמות הטיגריס בשילוב השם TIGRIS. בשנת 2008 הגישה חברת Puma לרשם סימני המסחר התנגדות לרישום הסימן וטענה בין היתר, כי קיים דמיון מטעה בין הסימנים, כי אישור הבקשה יעודד תחרות בלתי הוגנת כאמור בפקודת סימני מסחר, דילול הסימן ועשיית עושר.

התביעה המשפטית הוגשה בשנת 2008 לאחר ש-Puma קיבלה מכתב מאגף המכס והמע"מ, על עיכוב טובין החשודים כמפרים את סימנה הרשום. Puma, שהתבקשה לבדוק את הדוגמה שבמשרדי המכס, החליטה לנקוט בהליכים משפטיים כנגד היבואן.

היבואן הגיש מכתב תגובה למכס, ובו דחה מכל וכל את החשד להפרת סימן המסחר של Puma, תוך שפירט את השוני בין הסימנים.

במקביל, הפוסק בקניין רוחני אשר אחראי על רישום סימנים חדשים קבע כי דמות החתול המקפץ של היבואן דומה לסימן הרשום של Puma ובכך גורמת לדילול הסימן הרשום, לעידוד תחרות לא הוגנת, אפשרות הטעיה ועשיית עושר. לצורך עריכת השוואה בין הסימנים, בדק הפוסק על פי המבחן המשולש, כפי שנקבע בפסיקה, אשר בוחן את המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות, ויתר נסיבות העניין:

לפי מבחן העין- הפוסק קבע כי קיים דמיון רב בין הסימנים. גם אם קיימים שינויים מסוימים כגון הכיתוב "טיגריס" על גבי המוצרים של היבואן שאינו קיים אצל Puma, רוב רובם של הצרכנים לא יבחינו בהם שעה שיבחנו את הסימנים שלא זה לצד זה, ודווקא דמות החתול המקפץ היא שמושכת תשומת לב.

לפי מבחן איכות המוצרים וקהל הלקוחות- הפוסק קבע כי קהל הצרכנים אליהם מכוון היבואן נבדל מאלו של Puma, שכן המוצרים של היבואן זולים יותר בצורה משמעותית, אולם סוג הסחורה חופף במידה רבה, ולאור המושגים הנהוגים בעולם סימני המסחר קבע הפוסק כי קיימת זהות בסוג הסחורות.

לפי מבחן שאר נסיבות העניין- קבע הפוסק כי שיטת הצגת סימן המסחר של היבואן אינה עקבית, ויש בגדים שבהם השם טיגריס משתלב בצבע הבגד ומה שבולט זה דווקא דמות הטיגריס הקופץ.

לעניין דילול המוניטין- הפוסק קבע כי החתול המקפץ המופיע בסימן המסחר המבוקש לרישום, מדלל את המוניטין והסימן המסחרי של Puma, שהינו סימן מוכר היטב.

לעניין תחרות בלתי הוגנת- הפוסק סבר כי אישור הסימן של היבואן יעודד תחרות לא הוגנת בשוק המסחר בכלל ובשוק מוצרי הספורט בפרט.

היבואן הגיש ערעור על החלטת הפוסק; לאחר ניסיונות להגיע לפשרה, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לדחיית הערעור.

בבית המשפט התעוררה השאלה האם החלטת הפוסק מחייבת את בית המשפט, או לא, שכן החלטת הפוסק התייחסה לדחיית בקשת היבואן לרישום הסימן, בעוד התביעה מתייחסת לתפיסה של משלוח ספציפי במכס שחשוד כמפר את הסימן של Puma.

הכרעת בית המשפט:

ראשית, קבע בית המשפט כי החלטת הפוסק בקניין רוחני מחייבת את הצדדים שכן הערעור עליה נדחה בהסכמה. כלומר, היבואן מחויב לקביעותיו העובדתיות של הפוסק לפיהן הסימן המתחרה טיגריס שרישומו מתבקש, דומה דמיון מטעה לסימן הרשום של Puma, והחלטה זו רלוונטית גם לתביעה המשפטית העוסקת במשלוח שנתפס במכס.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי במוצרי היבואן יש חשש להטעיית הציבור, ועל כן הם מפרים הן את סימן המסחר הרשום של Puma, והן הסימן שעליהם בלתי ראוי לרישום. בנוסף קבע בית המשפט כי היבואן ביצע עוולה של גניבת עין כלפי Puma וגרם לדילול מוניטין של Puma. לעניין טענת עשיית עושר, קבע בית המשפט שעילת תביעה זו נדחית.

בנוסף, ניתן צו מניעה קבוע, לפיו היבואן יחדל ויימנע, כעת ובעתיד מכל עיסוק מסחרי במוצרים המפרים, ובכל מוצר הנושא את דמות החתול המקפץ בו עשתה שימוש ולרבות להימנע מלייבא, לאחסן, לשווק, למכור, להפיץ, לייצא ולפרסם טובין אלו.

כמו כן הטיל בית המשפט על היבואן פיצוי בסך של 100,000 ש"ח לטובת Puma וכן תשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

[ת"א (מחוזי ת"א) 1245-08, פסק דין מיום 2.12.13, השופטת ד"ר דרורה פלפל].

הערות:

בהתאם לחוק לתיקון פקודות סימני מסחר (מס' 7), התש"ע- 2010, החלטת רשם (או פוסק) בקניין רוחני, דינה כדין פסק דין של בית משפט שלום אשר הערעור עליה הוא לבית המשפט המחוזי.

כפי שניתן להתרשם, במקרה הספציפי ניסה היבואן לטעון כי החלטת הפוסק בדבר הדמיון בין הסימנים אינה מחייבת בבית המשפט, שכן החלטת הפוסק לא עסקה במשלוח ספציפי שנתפס במכס בעוד התביעה המשפטית עוסקת במשלוח כזה.

בית המשפט, לאחר שבחן נושא זה, החליט לדחות את טענת היבואן וקבע כי החלטת הפוסק דינה כפסק-דין המחייב את הצדדים ולא אפשר ליבואן להעלות טענות בדבר השוני בין הסימנים, טענות אשר נדחו עוד קודם לכן על ידי הפוסק.

 

 

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com