מטען מארצות הברית ליוון ניזוק, הדיון המשפטי יתקיים בישראל

נדחתה טענה של חברה זרה לקיים משפט בחו"ל, לאחר שחברת ההובלות הישראלית רכשה את שירותי חברת הובלות זרה באמצעות נציגתה בישראל


00:00 ,10.12.2013 מאת: מערכת פורט2פורט

בית משפט השלום בתל אביב דחה טענה של חברה זרה וקבע שדיון בתביעת נזק למטען שהובל מארצות הברית ליוון יתקיים בישראל.

מדובר ביבואן שרכש שירותי הובלה של מטען מארצות הברית ליוון ובעת ההובלה המטען ניזוק. בהובלה טיפלו חברת הובלות ישראלית וכן חברה זרה. על מנת לתבוע בישראל נתבע זר, על התובע לבקש את אישור בית המשפט לשליחת כתב התביעה מתורגם לחו"ל, או שבאפשרותו לאתר "מורשה" /נציג של הנתבע הזר בארץ.

לטענת היבואן, החברה הזרה מיוצגת בארץ, ולפיכך היבואן מסר לה את כתב התביעה. עוד טען היבואן, כי לצורך הובלת המטען שכרה חברת ההובלות הישראלית את שירותי החברה הזרה באמצעות הנציגה, כשהחברה הזרה היא זו שהפיקה את שטר המטען לצורך ביצוע ההובלה.

החברה הזרה טענה מנגד כי נציגת החברה הישראלית אינה מורשה שלה לקבלת כתבי תביעה במדינת ישראל. לכן, כפועל יוצא לא ניתן לקנות סמכות שיפוט לבית המשפט במדינת ישראל באמצעות מסירת כתב התביעה לכתובת של הנציגה. בנוסף טענה החברה הזרה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לבירור הסכסוך, בשל מקום מושבה בחו"ל, בשל כך שלא חלים עליה דיני מדינת ישראל, ומאחר והשליחות בוצעה על ידה בחו"ל ולא בשטחי מדינת ישראל. לבסוף טענה החברה לתניית שיפוט בשטר המטען.

האם הנציגה בישראל היא מורשה של החברה הזרה?
על פי הוראות תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר מדובר בתובענה בעניין עבודה נגד נתבע זר, ניתן למסור את כתב התביעה ל"מורשה" של הנתבע הזר העוסק מטעמו בעבודה באותו אזור שיפוט.
בית המשפט קיבל את עמדת היבואן, כי יש לפרש את תקנה 482 על הצד הרחב בשים לב למציאות המסחרית הנהוגה בעולמנו, לפיה די בקשר מסחרי שוטף בין חברות כדי להקים הרשאה לקבלת כתבי בית דין (רע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ' קלאב-מד).

בית המשפט ציין כי העובדה שהחברה הזרה נשכרה בישראל באמצעות הנציגה, מלמדת על זיקה ישירה ביניהן. ההתקשרויות העסקיות של החברה הזרה, ולכל הפחות ההתקשרות נשוא התביעה, נעשתה באמצעותה, ועל כן לצורך הבירור הנוגע לאותה התקשרות משמשת הנציגה כמורשה לקבלת כתבי בית דין בישראל.

האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בסכסוך?
בית המשפט חזר על העיקרון שנקבע בפסיקה, לפיו "מי שמבקש לעמוד בקשרים מסחריים עם גורמים ברחבי תבל, חייב להשלים עם האפשרות שבאחד הימים יתבע לדין באחת הארצות שעימה הוא מבקש לסחור" (ע.א. 182/82 ג'ינג'ט בע"מ נ' בנק ברקליס אינטרנשיונל).

לפיכך, בעת בחינת הפורום הנאות, בית המשפט ישקול איזה פורום משפטי הוא בעל מירב הזיקות בנוגע לסכסוך, וכן מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך. בנוסף יתחשב בית המשפט אף בשיקולים ציבוריים.

בית המשפט הגיע למסקנה, כי הגם שהעסקאות בעניינו הן לכאורה בינלאומיות, ההתקשרות בפועל הינה בין גורמים ישראליים: היבואן מצד אחד, חברת ההובלות מצד שני, החברה הזרה שנשכרה, על פי הנטען, על ידי החברה הישראלית באמצעות הנציגה, שאף היא גורם ישראלי. על כן, נקבע שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לקיום הדיון בתובענה.

האם יש משמעות לתניית שיפוט בשטר המטען?
בית המשפט דחה את טענת החברה הזרה בדבר תניית השיפוט שהופיעה בשטר המטען אותו הנפיקה החברה הזרה. בית המשפט ציין כי כיוון שהתנייה שבשטר המטען לא הובאה לעיונו של היבואן, הרי שלא הסכים לה, ועל כן החברה הזרה אינה יכולה להסתמך עליה בבואה לטעון לחוסר סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל לדון בסכסוך.

לכן, בסופו של דבר, נדחו טענות החברה הזרה וניסיונותיה לחמוק מסמכות השיפוט במדינת ישראל.

 

 

 

מטען מארצות הברית ליוון ניזוק, הדיון המשפטי יתקיים בישראל* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]