בית המשפט: חובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס

קבע כי במשפט האזרחי, על אף הוראות החסיון המצויות בחוקי המס, גילוי המידע הוא הכלל ואילו חסיון הוא החריג


12:17 ,17.07.2016 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

רקע: אחת המחלוקות הנפוצות ביותר בין נישומים לבין רשות המסים היא סיווג ההכנסה, כפירותית או הונית, כאשר חבות המס יכולה להשתנות באופן דרמטי כתוצאה מסיווג כזה או אחר. על החלטת סיווג של רשות המסים ניתן לערער, בין היתר, גם בטענה לאפליה. על מנת לבסס טענה שכזו מוטל על הנישום נטל, אשר קשה לו להרים בהעדר מידע קונקרטי אודות אופן הפעולה של רשות המס בתיקים אחרים.

 

סקירה זו עוסקת בהחלטת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, להתיר לנישום גישה לאופן הפעולה של הרשות בתיק מס אחר, וזאת לאור טענת האפלייה אשר הועלתה על ידו.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים: חברת ניאופרם בע"מ התקשרה בהסכם עם חברת מרק (Merck) האמריקנית, להפצה ושיווק בלעדיים של תרופה אונקולוגית בשם ארביטקס, וזאת במשך שמונה שנים. כעבור זמן מה, ביטלה חברת מרק את ההסכם, ופיצתה את ניאופרם בשל ביטולו.

 

ניאופרם סיווגה את הפיצויים כרווח הון, וזאת בטענה כי מדובר בפיצוי בגין אובדן נכס הון. רשות המסים סיווגה את ההכנסה כפירותית, בטענה כי מדובר בהפסד רווחים מהפצת תרופה.

 

טענות הצדדים: לטענת ניאופרם, מפרסומים בתקשורת עלה כי בהליך אחר נקטה רשות המסים בעמדה הפוכה לעמדה ביחס אליה. על מנת לבסס את טענתה, פנתה החברה בשאלון אל הרשות, כאשר תוכן השאלון התייחס להסדרי גביה, שומה, פשרה או הסדרי מס במקרים דומים לשלה.

 

החברה טענה, כי אי חשיפת המידע על ידי רשות המסים אינו יכול לעמוד וזאת משלושה טעמים: ראשית, המידע נמצא אצל הרשות ומקנה לה יתרון לא צודק בהליך המשפטי; שני, השאלון הופנה לקבלת הפרמטרים העיקריים, ללא נתונים עובדתיים; ושלישי, עיקרון השוויון  מחייב את גילוי המידע. בתגובה, טענה רשות המסים כי מדובר במידע חסוי, לא רלוונטי, וכי גם אם לא מדובר במידע חסוי, הקושי לאסוף את כל המידע המתבקש כל כך גדול, שהעלות באיסופו עולה על התועלת.

 

דיון והכרעה: כבר בתחילת ההכרעה, קבע בית המשפט כי במשפט האזרחי, על אף הוראות החסיון המצויות בחוקי המס, גילוי המידע הוא הכלל ואילו חסיון הוא החריג. בית המשפט הדגיש שיפה הכרעה זו עוד יותר במקרה וצד להליך הוא רשות מנהלית כדוגמת רשות המסים, שכן ללא הגילוי תמנע מאחד הצדדים זכות הטיעון, המהווה מושכלת יסוד בשלטון דמוקרטי.

 

בית המשפט עמד על תכליתו של החסיון, והפנה לפסק דין בו ייצג משרד גולדפרב זליגמן ושות' חברה בשם פרמה גורי. בפסק הדין, נמתחה ביקורת על רשות המסים, אשר סירבה לחשוף מידע, ובו נקבע כי עמדת הרשות אינה מתיישבת עם עקרון השוויון והחובה של הרשות לפעול כנאמן הציבור.

 

לאחר שנבחנה רלוונטיות המידע הנדרש, חשיבות המידע להוכחת ההפליה, ופערי הכוחות שבין הצדדים, הכריע השופט שיש צדק בבקשת ניאופרם. עם זאת, נקבע כי השאלון הארוך שהגישה החברה לרשות מסים יכביד על פעילות הרשות. לכן קבע בית המשפט כי יהיה על ניאופרם לבחור בחמש שאלות ביחס לנישום אשר פרטיו פורסמו בעיתונות, עליהם תצטרך הרשות לענות.

 

עמ(מרכז) 34264-01-13 ניופארם בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר. החלטה מיום 4.2.16 [ ב"כ הצדדים: לחברת ניאופרם – עו"ד דוד פורר ממשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'; למדינה - באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

 

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com