העליון: לא יינתן החזר מס קניה בגין חוב אבוד

בית המשפט העליון הפך החלטה של המחוזי וקבע כי החוק מאפשר השבת מס כאשר הטובין "לא נמכרו", ואקט המכירה אינו מותנה בקבלת תמורה בעדה


10:51 ,01.07.2015 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

במציאות העסקית של ימינו, לעיתים נקלעים בעלי עסקים למצב בו הם אינם יכולים לגבות חוב כספי מלקוח, בין אם מדובר בלקוח הנמצא בחדלות פירעון, פשיטת רגל, או כל סיבה אחרת, מצב הידוע בכינויו כ"חוב אבוד".

 

למצב זה ישנה משמעות גם בהיבטי מס, שכן על כל עסקה, כולל כזו שהפכה לחוב אבוד, מוטל מס כזה או אחר, כאשר לרוב, בעל העסק מעביר את תשלום המס לרשות המסים מיד עם ביצוע העסקה, בין אם הלקוח שילם ובין אם לאו.

 

האם במצב זה ראוי כי המדינה תשיב לבעל העסק מס ששולם על חוב אבוד, או שתשאיר את חוב המס אצלה?

 

בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין שקבעו כי ניתן לקבל החזר מס ערך מוסף ומס קניה בגין חוב אבוד, אך ביחס לבלו נפסק אחרת – לא ניתן לקבל החזר בלו בגין חוב אבוד.

 

בימים אלה הפך בית המשפט העליון את ההלכה בנוגע למס קניה וקבע הלכה מחייבת, לפיה החוק אינו מאפשר הכרה בחוב אבוד במס קניה.

 

במהלך השנים 2001-2005 ייצרה טמפו משקאות אלכוהוליים ומכרה אותם לקונים שונים. החברה שילמה בעדם מסים שונים למדינה, כמו מס קניה ומע"מ.

 

חלק מן הקונים נכנסו להליכי פירוק וטמפו לא הצליחה לגבות מהם את תמורת הסחורה. נותר חוב לטמפו בעד אותם מוצרים, שהפך לחוב אבוד.

 

המדינה השיבה לטמפו את המע"מ ששולם בגין החוב האבוד, אך סירבה להשיב את מס הקניה, בסך כולל של למעלה מ-800 אלף שקל.

 

טמפו טענה כי על פי חוק מס קניה, יש להשיב מס קניה בגין טובין ש"לא נמכרו". על פי הטענה, טובין שתמורתם לא שולמה ולא תשולם לעולם (חוב אבוד), צריכים להיחשב כטובין שלא נמכרו לצורך החוק. עוד טענה טמפו כי אין שום היגיון להבחין בין סוגי המסים- מע"מ ומס קניה. טמפו טענה כי אם המדינה השיבה לה את המע"מ בגין החוב האבוד, כך צריך להיות גם במס קניה.

 

מנגד טענה המדינה כי רכיב התמורה אינו רכיב מהותי לצורך בחינת השאלה אם מדובר במכירה. המדינה טענה כי גם כאשר התמורה לא שולמה, עדיין יש לראות בהעברת הטובין כ"מכירה", ואין להשיב את מס הקניה ששולם.

 

המדינה טענה כי בקשר למשקאות אלכוהוליים, אירוע המס מתקיים ברגע העמדת המשקה לרשות הקונה והדבר אינו תלוי בשאלה האם המחיר שולם או לא, ולכן אין הצדקה להשיב את המס לטמפו.

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את טענות טמפו בשנת 2012 וקבע כי החוק מתיר החזר מס קניה בגין חוב אבוד. המדינה ערערה לבית המשפט העליון.

 

בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי וקבע כי חוק מס קניה אינו מאפשר השבת מס קניה בגין חוב אבוד. בניגוד להחלטת המחוזי, בית המשפט העליון קבע כי החוק מאפשר השבת מס כאשר הטובין "לא נמכרו", ואקט המכירה אינו מותנה בקבלת תמורה בעדה.

 

בית המשפט קבע כי המכירה יוצאת לפועל בעת העברת הטובין מן המוכר לקונה, ללא קשר לשאלת התמורה.

 

בית המשפט הוסיף וציין כי התכלית בהטלת מס קניה היא להקטין השפעות שליליות של הטובין, והשפעות אלה מתרחשות בעת הצריכה ללא קשר לשאלה האם המוכר קיבל תמורה או לא. במילים אחרות, ברגע שטמפו מסרה את הטובין והטובין נצרכו, התקיימה אותה "השפעה שלילית" המצדיקה את גביית המס, בלי קשר לשאלה האם טמפו קיבלה תמורה בעד העסקה או לא.

 

בהקשר זה ציין בית המשפט כי אם המס לא יוחזר לטמפו, אין בכך אי צדק, משום שמוצדק שטמפו תישא בהוצאות בגין אותן "השפעות שליליות" שגורם המוצר.

 

בית המשפט מצא לנכון לציין גם כי אין מחלוקת שיבואנים לא זכאים להחזר מס קניה אם התמורה בעד העסקה לא ניתנה, ואין הצדקה שתהא אפליה בין יבואנים ליצרנים מקומיים בהקשר זה.

 

לאור כל זאת, ערעור רשות המכס התקבל וטמפו חויבה להשיב לרשות המכס את מס הקניה ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 50 אלף שקל.

 

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com