חשיבות לוחות זמנים

בית משפט אישר לרשות המכס לחלט טובין שנתפסו, לאחר שקבע כי התנהלות היבואן היתה "תמוהה שבתמוהות"


11:34 ,26.10.2015 מאת: עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

אחת מסמכויות רשות המכס, על פי פקודת המכס, היא להודיע על תפיסה והחרמה של טובין. הסיבות לנקיטה בסנקציה דרסטית כזו עשויות להיות מגוונות: למשל, אם ניתנה הצהרה כוזבת, אם נעשה ניסיון להתחמק מתשלום מסים, או אם הטובין שימשו ככלי עזר להברחה של טובין אסורים.

 

מה קורה במצב בו באותו המשלוח, יובאו טובין מותרים שהוצהרו במסמכי היבוא, אך יחד איתם יובאו טובין אסורים מבלי שהוצהרו? האם במצב כזה רשאית רשות המכס לחלט גם את הטובין המותרים?

 

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קיבל בקשת רשות ערעור של רשות המכס ונתן לרשות המכס אישור לחלט את הטובין, כאשר ההחלטה עסקה גם בחשיבות ההקפדה על לוחות הזמנים בהגשת תביעות להשבת התפוס.

 

בחודש נובמבר 2014 הגישו היבואנים לרשות המכס רשימון, שבו הוצהר כי הטובין המיובאים הם פריטי קישוט לחג המולד שיובאו במכולות. ביום הגעת המכולות ליעדן בעפולה, הגיעה משטרת ישראל, בליווי רשות המכס, למחסני היבואנים, תפסה את המכולות והעבירו אותן למתקן משטרתי לבדיקה. בבדיקה התגלה כי בחלק מהקרטונים הוסתרו כ-18,000 זיקוקין וכ-16,000 אמצעי לחימה קרים כמו סכינים, סכיני קומנדו, חרבות, שוקרים חשמליים רבי עוצמה וכו', האסורים בייבוא, ואשר לא הוצהרו במסמכי היבוא.

 

היבואנים ניסו להשיב את הטובין התפוסים המותרים (הקישוטים לחג המולד), אך כל בקשותיהם נדחו. כמו כן, נמסר ליבואנים כי שמם אינו מוזכר במסמכי הייבוא, וכי כלל לא הוכח שהם הבעלים.

 

בחודש ינואר 2015 נמסרה ליבואן שהוא הבעלים הרשום היחיד של הטובין ונמסרה הודעת חילוט לכלל הטובין שיובאו. הקישוטים לחג המולד חולטו גם הם, משום שהם שימשו להסוואת אמצעי הלחימה. בהודעה צוין שהיבואן רשאי להגיש תביעה להשבת התפוס תוך חודשיים מקבלת ההודעה, ואם לא יעשה כן – יראו את הטובין התפוסים כמוחרמים.

 

היבואן הגיש בקשה להשבת התפוס כארבעה חודשים לאחר מכן, בליווי בקשה לצו מניעה זמני, שבמסגרתו ביקשה להורות לרשות המכס שלא למכור את הסחורה ולא לעשות בה כל שינוי עד למתן פסק הדין. בית משפט השלום בירושלים דן קיבל את בקשת היבואנים ועל כך ערערה רשות המכס.

 

מאחר והיבואנים לא הגישו תגובה לבקשת רשות הערעור למרות שחלף המועד ולמרות שניתנו להם ארכות, קבע בית המשפט כי אין מניעה לדון בבקשה כאילו היתה ערעור בזכות.

 

בית משפט השלום ציין בהחלטתו כי התנהלות היבואנים היתה "תמוהה שבתמוהות" מכמה סיבות: ראשית, עצם החלטתם לייבא טובין על שם אדם אחד איננה נהירה. שנית, בטובין שנתפסו נכללו גם חפצים אסורים ולא חוקיים. שלישית, היבואנים היו צריכים להודיע מיידית לרשות המכס שהם היבואנים (למרות שהם אינם רשומים), ולקבל במקביל הסכמה בכתב מטעם היבואן הרשום ולפעול לשחרור הטובין באופן מידי. רביעית, הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה לבית המשפט בשיהוי ניכר.

 

לאור האמור לעיל, הוחלט לקבל את ערעור רשות המכס ולבטל את צו המניעה הזמני, ולמעשה לתת אפשרות לרשות המכס להחרים את הטובין. כמו כן הוחלט כי היבואנים יישאו בהוצאות ניהול ההליך על סך 3,000 שקל.

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com