יבואן מזון יפוצה בגין רשלנות בשחרור מהמכס

בית משפט קבע שמשרד הבריאות והמכס יפצו יבואן צימוקים לאחר שהעבירו את האחריות מגורם לגורם וטיפלו בנושא בפרק זמן בלתי סביר


11:04 ,24.03.2014 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, רו"ח (משפטן) עמית זומר

בית משפט השלום בחיפה חייב את משרד הבריאות ורשות המכס לפצות יבואן מוצרי מזון בגין רשלנות בטיפול במשלוח.

 

המחלוקת המרכזית בין הצדדים עסקה באישור שחרור, שניתן מאת תחנת המעבר במשרד הבריאות, כתנאי לשחרור המשלוח: האם במצב בו מוצר מזון מיובא לישראל על ידי יבואן א' ונמכר בישראל טרם השחרור מן המכס ליבואן ב', נדרש יבואן ב' לקבל אישור חדש על שמו ממשרד הבריאות, או שדי באישור על שם יבואן א'.

 

בית המשפט קבע כי משרד הבריאות ורשות המכס התרשלו בטיפול במשלוח היבואן כאשר העבירו את האחריות מגורם אחד למשנהו וחייב אותם בתשלום פיצוי ליבואן.

 

המדובר בחברת ר.נ.ה יבוא ושיווק מזון, שייבאה, יחד עם אדם פרטי, צימוקים מארצות הברית, כאשר לשני הגורמים היו אישורי יבוא ליבוא צימוקים למדינת ישראל. בטרם השחרור מן המכס נמכרו המוצרים מהאדם ליבואן, ותחנת המעבר במשרד הבריאות העניקה אישור לשחרור המשלוח על בסיס המסמכים שהיו לאותו אדם. היבואן שחרר כמחצית ממשלוח הצימוקים ללא בעיות על בסיס האישורים שקיבל.

 

לאחר שביקש לשחרר את המחצית השנייה, ביקשה רשות המכס שיוצג לה אישור נוסף מאת תחנת המעבר במשרד הבריאות. לאחר שפנה למשרד הבריאות, נענה היבואן כי משרד הבריאות מעניק רק אישור אחד של תחנת המעבר עבור כל משלוח ואין צורך באישור נוסף.

 

לאחר שביצע בירורים נוספים, התגלה ליבואן כי הבעיה נעוצה בהעברת הבעלות בין האדם אליו לפני השחרור מן המכס, וכי הרשויות דורשות אישור שחרור חדש על שמו ולא על שם האדם (היבואן הקודם).

 

בסופו של דבר, המחצית השנייה של הצימוקים עוכבה במכס למשך שנתיים.

 

היבואן טען כי רשות המכס הייתה חייבת לשחרר את המחצית השנייה של הטובין, מבלי לדרוש אישור שחרור נוסף. לחלופין טען שמשרד הבריאות היה חייב להנפיק לו אישור על שמו. היבואן טען כי המדינה התרשלה בכך שבמשך שנתיים וחצי לא הודיעו לו אילו מסמכים נדרשים על מנת לשחרר את הסחורה והודעה מסוג זה ניתנה רק לעת הגשת התצהירים, באופן שגרם לירידת ערך של הטובין.

 

מנגד טענה המדינה כי הדרישה שאישור היבוא יהיה על שם היבואן המשחרר את הסחורה מפיקוח המכס היא סבירה ומוצדקת, משרתת תכלית ראויה של משטר פיקוח על יבוא מזון, ולכן ביקשה לדחות את התביעה. המדינה טענה כי במקרה הספציפי היבואן לא הוכיח לשביעות רצונה את הקשר שבינו לבין יצרן הטובין ולכן חל העיכוב בשחרור המשלוח. המדינה טענה עוד כי הציעה ליבואן אפשרויות לשחרור המשלוח וביניהן שחרור כולו על שם האדם (היבואן הראשון).

 

השופט יואב פרידמן קבע כי מן העדויות עולה שמשרד הבריאות ורשות המכס לא יידעו את היבואן במועד מהם המסמכים הנוספים הנדרשים ממנו לצורך שחרור המשלוח, כגון חשבון ספק מן היצרן על שמו, אישור של היצרן שהוא מודע להעברת הבעלות, וכו', והתעכבו במשך זמן בלתי סביר, של למעלה משנתיים בנושא זה. בית המשפט קבע שכאשר משרד הבריאות מציע ליבואן חלופות, עליו להציע את כל החלופות ומיד, ואין הצדקה לעכב זאת רק עד לשלב הגשת התביעה לבית המשפט.

 

בית המשפט קבע כי אין לזקוף לחובת היבואן את סירובו שלא לשחרר את המשלוח על שם האדם הפרטי (היבואן הראשון) שכן יתכן שקיימים כאן שיקולים מס נוספים כגון מכס מופחת בגין מכסה, וכו'.

 

בפסק הדין נכתב: "אי שחרור הסחורה נבע אפוא בסופו של יום בשל מסמכים שדרשה הנתבעת. היו חלופות אפשריות לשחרור הסחורה מבחינת המסמכים הנדרשים, והנתבעת באמצעות גורמיה לא פירטו כנדרש אותן חלופות בזמן אמת לתובעת, כאשר לו עשו כן סביר שניתן היה למנוע הנזק ולשחרר הסחורה (וכל הפחות לו עשו כן היו מסתתמות טענות התובעת). הנתבעת ביקשה מסמכים שאינם קיימים בנוהל יבוא מזון שעה שידעה שמדובר במוצר מזון מתכלה, ולכן לא ניתן להלין על התובעת על שלא ניחשה מה נדרש. לאור האמור, אני מקבל את טענת התובעת, לפיה התרשל משרד הבריאות באי מתן הודעה בזמן אמת מה נדרש מהתובעת לשם שחרור הצימוקים".

 

לגבי אופן חישוב הנזק, קבע בית המשפט כי היבואן הוכיח רק את עלות הצימוקים ולא הצליח להוכיח אובדן רווחים עתידי לגבי מכירות של אותם צימוקים, שירדו לטמיון.

 

לאור זאת, נקבע שהמדינה תפצה את היבואן בעלות מחצית המטען (שכן מחצית אחרת כבר שוחררה), בסכום כולל של כ-100,000 שקל. בנוסף חייב בית המשפט  את המדינה לפצות את היבואן גם בגין דמי אחסנה למשך שנתיים, בסכום כולל של כ-40,000 שקל. כן חויבה המדינה גם בשכר טרחת עו"ד בסכום של כ-18,000 שקל ובהחזר אגרת התביעה.

 

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com