יבואן על משבצת מייצג חברה זרה

חברת ביטוח ביקשה להעביר תביעת פיצויים נגד יצרן שבדי. היות והיצרן אינו בעל כתובת רשומה בישראל, הועברה התביעה ליבואן. זה, מצידו, טען שהוא אינו מורשה לייצג את החברה. בית המשפט סבר אחרת


00:00 ,22.11.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע על מנת להזמינו להשיב לתביעה.

כשהנתבע הוא גורם זר, המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, עומדות בפני התובע מספר אפשרויות, שאחת מהן היא לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולתרגמו לשפה זרה. האפשרות הפשוטה יותר, היא למצוא גורם בישראל, המהווה "מורשה" לקבלת כתבי תביעה נגד הגורם הזר.

פעמים רבות, כשכתב תביעה נמסר לגורם בישראל, מנסה אותו גורם להתכחש להיותו "מורשה" וטוען כי מידת הקשר שבינו לבין הגורם הזר אינה מצדיקה לראות בו כ"מורשה".

לאחרונה, דחה בית משפט השלום בתל אביב ניסיון של יבואן מדיחי כלים להתכחש להיותו "מורשה" מטעם יצרן שבדי של אותם טובין.

מדובר במדיח כלים שיוצר על ידי חברת אסקו השבדית ויובא לישראל על ידי חברת נלי טופ נכסים. המדיח היה פגום וגרם לקצר חשמלי בדירתו של לקוח. עקב הקצר, תבע הלקוח את חברת הביטוח וזכה בתגמולים.

לאחר תשלום תגמולי הביטוח, נכנסה חברת הביטוח לנעליו של הלקוח והחליטה לתבוע את חברת טלראן תקשורת, ממנה נרכש המדיח, על מנת שתקבל שיפוי בגין תשלומי הביטוח. טלראן תקשורת, מצידה, ביקשה לגלגל את האחריות על היצרן השבדי והגישה נגד חברת אסקו הודעת צד ג' (תביעה), על מנת שהיא תישא לפחות בחלק מהנזקים.

לחברת אסקו אין סניף או כתובת רשומה בישראל. על כן, ביקשה טלראן לשלוח את כתב התביעה לחברת נלי טופ, המייבאת לישראל את המוצרים, בטענה כי היא מהווה מורשה של החברה השבדית בישראל.

נלי טופ, מצידה, ניסתה להתכחש להיותה מורשה וטענה שהיא מייבאת, בנוסף למוצרי אסקו, גם את מוצריהן של חברות רבות נוספות. לאור העובדה שהיא אינה היבואנית הבלעדית של אסקו בישראל, טענה, אין היא יכולה להיחשב כמורשה לקבלת כתבי בית דין בעבורה.

השופט אלי ספיר דחה את טענות נלי טופ וקבע שהיא הינה מורשה לקבלת כתבי בית דין בעבור אסקו. הקביעה התבססה, בין השאר, על פסק דינו הידוע של בית המשפט העליון ברע"א 2952/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטרנה (ישראל), בו נקבע, בין השאר, כי היות והעולם היום הינו מעין "כפר גלובלי קטן" , הרי שיש להרחיב את פרשנות המונח "מורשה בהנהלת עסקים" על מנת שניתן יהיה לתבוע גם חברות רב לאומיות שעסקיהן הינם חובקי עולם.

מבחן נוסף אותו הפעיל בית המשפט במקרה שלפנינו, על מנת לקבוע האם נלי טופ הינה מורשה להנהלת עסקים בעבור חברת אסקו, ואם לאו, הינו מבחן אינטנסיביות הקשר. מבחן זה נועד לבחון האם אותו גורם שנטען כי הוא מורשה בהנהלת עסקים של הנתבע הזר משמש רק כ"סוכן מכירות" של אותו נתבע, או שמא הקשר העסקי בין השניים הינו יותר אינטנסיבי. במקרה שלפנינו נקבע שהקשר העסקי בין נלי טופ לאסקו הינו אינטנסיבי דיו, על מנת לקבוע שהחברה הינה מורשית להנהלת עסקים של אסקו בישראל.

למסקנה זו הגיע בית המשפט בין השאר, לאור זאת שהוכח כי נלי טופ ניהלה משא ומתן ארוך עם אסקו ואף רכשה את זכויות השיווק וההפצה של המותג בארץ, וכי היא מספקת כיום שירות מקיף בישראל למוצרי החברה ומפרסמת אותם בעלויות פרסום גבוהות המוערכות בכשלושה מיליון שקלים.

בית המשפט העיר, כי אמנם הזיכיון שבידי נלי טופ אינו בלעדי, אולם עם זאת, נראה כי לא קיים יבואן מורשה נוסף בישראל המשווק את מוצרי החברה, ולפיכך נלי טופ היא היבואנית הרשמית היחידה.

בנוסף, הוכח כי נלי טופ רכשה את הזכויות לייצר את המותג בשבדיה. בית המשפט העיר, כי רכישת ייצור איננה כשיווק בלבד והיא מעידה על קשר מהותי בין החברות.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il