כשרות חייבת במכס

בית המשפט העליון שם סוף לסאגה הנוגעת לערך מחיר העסקה עליו יוטלו מסי יבוא על מוצרי מזון, כשקבע שלא ניתן להפריד את מרכיב הכשרות ממרכיב המוצר עצמו


11:49 ,03.12.2015 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

אחת המחלוקות הנפוצות בין יבואנים מסחריים לרשות המכס עוסקת בשאלת מחיר העסקה. או, במילים אחרות, מהו הערך שעליו יוטלו מסי היבוא.

 

קיימות הוצאות שנכללות במחיר העסקה שכן הן מנויות בפקודת המכס, ועל כך אין מחלוקת. אחת מן ההוצאות שאינה נמנית במפורש בפקודת המכס ושלגביה ניתנו מספר פסקי דין, היא הוצאה הכרוכה בכשרות של מוצר מיובא.

 

בשנתיים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין בבתי משפט השלום והמחוזיים, אשר קבעו כי כשרות נכללת בערך למכס. ערעורים בנושא הוגשו לבית המשפט העליון.

 

בימים אלה ניתנה החלטה ראשונה בבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור, אשר סיימה את הסאגה המשפטית וקבעה כי יש לכלול את עלויות הכשרות בערך הטובין לצרכי מכס.

 

מדובר במחלוקת אשר נדונה בעבר בבתי משפט השלום והמחוזיים וכעת הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. מדובר בתיקים מאוחדים, שבחלקם מדובר ביבואני בשר כבש כשר, ובחלקם מדובר על יבואני שמן למאור, או שמן זית למאכל.

 

היבואנים נשאו בתשלומים לספק בשר הכבש או ספק השמן בעבור המוצרים, ובנפרד שילמו לעובדי הרבנות הראשית, או גוף השגחה אחר, בעבור הליכי ההשגחה והשחיטה (בכבש).

 

השאלה המשותפת שהגיעה להכרעת בית המשפט העליון היתה האם על פי הדין יש לחייב במכס רק את המוצר (כבש או שמן) בנפרד מעלויות הכשרות, או שמא יש להוסיף לערך החייב במכס גם את עלויות הכשרות.

 

היבואנים טענו כי סעיף 132 לפקודת המכס מתייחס לעלויות ששולמו למוכר או "לטובתו של המוכר", ובמקרה הנוכחי לא ניתן לכלול את עלויות הכשרות תחת סעיף זה. היבואנים טענו כי הערכת טובין מתבצעת על בסיס אמנה בינלאומית שישראל הינה צד לה, וכי פסקי הדין שניתנו בבתי משפט השלום והמחוזיים חרגו מן האמנה.

 

בית המשפט העליון דחה את טענת היבואנים כי סעיף 132 לפקודת המכס עשוי לחול רק על תשלומים ששולמו למוכר או "לטובתו של המוכר", ובכך דחה את הסתמכות היבואנים על האמנה הבינלאומית. 

 

בית המשפט העליון אימץ את עמדת בתי המשפט השלום והמחוזיים וקבע כי ה"טובין" שלגביהם יש לקבוע את הערך לצורך חישוב המכס הינם טובין כשרים, ולא ניתן, על פי מבחן השכל הישר וההיגיון הבריא, להפריד את מרכיב הכשרות ממרכיב המוצר עצמו, שהרי גם הצרכן משלם עבור מוצר כשר יותר מאשר מוצר אחר.

 

לכן, בית המשפט העליון קבע כי ניתן לכלול את הוצאות הכשרות תחת ההגדרה "מחיר העסקה" שבסעיף 132 לפקודת המכס, אף אם לא שולמו למוכר, ובכך אימץ את עמדת רשות המכס.

 

לאור זאת, קבע בית המשפט העליון כי אין לתת ליבואנים רשות לערער ודחה את הבקשות, אך נמנע מלחייב את היבואנים בהוצאות משפט. לא מדובר בפסק דין בערעור עצמו, אלא בדחיית הבקשה למתן רשות ערעור.

 

 

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com