לא יחולטו אופנים חשמליים אם לא בוצעה בהם עבירה

בית המשפט העליון דחה ערעורים שהגישו יבואן אופניים חשמליים מחד והמדינה מנגד בנוגע לחילוט האופניים ושחרורם


11:16 ,08.03.2016 מאת: עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

בית המשפט העליון דחה שני ערעורים שהוגשו במחלוקת שפרצה בין יבואן של אופניים חשמליים וקורקינטים לבין המדינה. משמעות ההחלטה היא שההרשעה של היבואן באופן חלקי נותרה על כנה, וכי על המדינה להשיב לו את הקורקינטים והאופניים החשמליים שתפסה, כשהם מפורקים.

 

בסוף שנת 2009 תפסה המדינה מידי היבואן קורקינטים ואופניים חשמליים, בטענה כי הם אסורים למכירה, לתיקון או למתן שירות כלשהו ללא רישיון. טרם הגשת כתב אישום, עתר היבואן לשחרור הכלים התפוסים ובקשתו נדחתה.

 

היבואן הורשע בבית משפט השלום בביצוע מספר עבירות פליליות, עליהן ערער. בית המשפט המחוזי זיכה אותו בחלק מהעבירות והותיר על כנן את ההרשעה בעבירות של אי קיום חובת רישיון לפי צו הפיקוח על ייצור מוצרי תעבורה, אי קיום חובת רישיון מוסך ואי מתן פירוט מספיק בחשבונית.

 

לאחר גלגול נוסף בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור היבואן וקבע כי יש להשיב את הכלים התפוסים ליבואן כשהם מפורקים. בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר והיבואן זוכה מעבירות הנוגעות לכלים הספציפיים, הרי שאין הצדקה להשאירם בידי המדינה.

 

היבואן ערער לבית המשפט העליון בטענה כי לא היו בידי בית המשפט המחוזי די ראיות כדי להרשיעו.

 

המדינה ערערה לבית המשפט העליון בנושא תפיסת הכלים, וטענה כי קיימת חשיבות ציבורית מאחר והחזרת הכלים הבלתי חוקיים והמסוכנים לידי היבואן תביא לפגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

 

בנוסף נטען כי אין די בפירוק הכלים כדי לצמצם את הסיכון הנשקף לציבור מהשבת הכלים התפוסים. אשר לקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה לא הוכחה זיקה בין הכלים התפוסים לבין ביצוע העבירות, נטען, כי מתקיימת זיקה ברורה בין העבירות לבין הכלים התפוסים, כיוון שהכלים התפוסים מורכבים מאותם "מוצרי תעבורה" שבגין עיסוקו של היבואן בהם הוא הורשע.

 

באשר לערעור היבואן קבע העליון כי מדובר בערעור המתייחס לנסיבות הקונקרטיות של המקרה ואינו מצדיק מתן רשות ערעור נוספת, אף אם התייחסות בית המשפט המחוזי לעבירה על פי צו הפיקוח על ייצור רכב והרכבתו לוקה בחסר.

 

באשר לערעור המדינה, העיר בית המשפט כי לכאורה הוא כולל שאלה עקרונית, לפיה האם ניתן לתפוס טובין בשל המסוכנות המובנית בהם ולא בשל ביצוע עבירה בהם. כלומר, בשל תכלית מניעתית. במקרה הנוכחי, התלבט בית המשפט האם דין הכלים התפוסים כדין סמים או "מכונות מזל" שבהם תמיד השימוש אסור, וזאת לאור האפשרות לפרק את הכלים התפוסים לרכיבים המותרים לשימוש ומכירה.

 

בית המשפט העליון קבע כי תפיסה וחילוט אפשריים כאשר הפעילות העבריינית בה הורשע הנאשם קשורה באופן מהותי לטובין התפוסים, ואולם לא ניתן לחלט טובין אם הוא מבוסס על חשש משימוש אסור.

 

במקרה הספציפי, בית המשפט קבע כי יש לזכות את היבואן מחלק מן העבירות, והותיר רק את ההרשעה בעבירה על פי צו הפיקוח על ייצור מוצרי תעבורה. דהיינו, הרשעה המתייחסת למכירת אביזרים ולא לייצור ומכירת כלים מסוגם של התפוסים. על בסיס קביעה זו החליט בית המשפט כי  הזיקה בין העבירות שיוחסו ליבואן לבין הכלים התפוסים נחלשה והחילוט לא בוצע כדין.

 

בנסיבות המתוארות, קבע בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט המחוזי לפיה התפוסים יוחזרו לבעליהם כשהם מפורקים, מהווה איזון ראוי בין החשש משימוש בלתי-חוקי בתפוסים לבין זכות הקניין של היבואן.

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com