למדינה אסור להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים

בית המשפט העליון קיבל עתירה שהגישו חברות העוסקות ביבוא בעלי חיים וקבע כי לא ניתן לכפות על תחנת הסגר פרטית הענקת שימוש שוויוני ליבואנים


10:51 ,12.03.2015 מאת: עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

בית המשפט העליון קבע כי בהיעדר חקיקה מפורשת, לא ניתן לכפות על תחנת הסגר פרטית להעניק שימוש שוויוני ליבואני בעלי חיים ויש צורך בהסדרת הנושא בחקיקה, תוך מתן תקופת התארגנות למדינה.

 

מדובר בעתירה שהגישו חברות העוסקות ביבוא בעלי חיים ובמתן שירותי הסגר לבעלי החיים לאחר הגעתם ארצה.

 

לפי נוהל של משרד החקלאות משנת 2011, העוסק בהקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא,  על מפעיליהם ומחזיקיהם של מקומות ההסגר להעמיד את שירותיהם לרשותם של כלל היבואנים הפועלים בענף ולספק שירותים אלה באורח שוויוני. עוד מטיל הנוהל על היבואנים להכין תוכנית שנתית מראש, הכוללת את מועדי היבוא המתוכננים והיקפי היבוא לשם תכנון שנתי של אתרי הסגר למיניהם.

 

לטענת החברות העותרות, מדובר בנוהל שרירותי, שעניינו "ניסיון ממשלתי להשתלט על פעילותן המסחרית והכלכלית של התחנות הפרטיות", מהלך בלתי לגיטימי, לטענתן, הפוגע בחופש עיסוקן וללא אסמכתא שבדין.

 

לפי הטענה, על בסיס מתן הרישיון לשירותי הסגר נכרת הסכם עם קיבוץ אילות, המקנה "זכות ראשונים" במקום ההסגר המצוי בשטחו, והמאפשר בלעדיות וזמינות מלאה של שירותי ההסגר לאותו יבואן, והנוהל פוגע בכך.

 

משרד החקלאות טען כי דין העתירה להידחות, משום שהתכלית של החזקת בעלי חיים בהסגר היא מימושה של חובת הפיקוח הווטרינרי, ומאחר והפיקוח הווטרינרי הממשלתי הוא משאב ציבורי ויש בו מחסור, יש להקצותו באופן שוויוני גם במקומות פרטיים.

 

בית המשפט קבע כי הסדרת יבוא בעלי החיים היא נחוצה, לנוכח חשש לתופעות כגון מחלות בקר ופגיעה בבריאות הציבור.

 

כמו כן, התקבלה באופן עקרוני עמדת משרד החקלאות, לפיה יש מקום לקביעת כללים שוויוניים, הוגנים ושקופים להקצאת מקומות בתחנת ההסגר הפרטית משום שהיא מחליפה משאב ציבורי.

 

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי לא נמצא מקור חוקי שמאפשר למדינה לקבוע כללים להפעלת תחנת הסגר פרטית, משום שפקודת מחלות בעלי חיים והתקנות שהותקנו מכוחה לא עוסקות בכך, ולכן קרא למחוקק להסדיר את הנושא.

 

בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי על המדינה להסדיר את הנושא בתוך שנה, כאשר עד אז יופעל הסדר ביניים, שיאפשר למדינה להשלים את החקיקה. בית המשפט חייב את המדינה בהוצאות משפט של 25 אלף שקל.

 

 

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com