מחסן יכול להפעיל זכות עיכבון על טובין

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מחסן רשאי לעדכן את דמי האחסנה ובמידה והוא מודיע על עיכוב בשחרור הסחורה, הוא הופך ל"שומר חינם"


00:00 ,21.05.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

בית משפט שלום בתל אביב קבע שחברת איחסון רשאית לעכב טובין עד לגביית חוב האחסנה מהבעלים. בנוסף נקבע שהחברה זכאית לתשלום דמי אחסנה/שמירה בגין פרק הזמן בו עוכב הטובין על ידה.

השאלות העיקריות שעמדו בפסק הדין הן האם לחברת האחסנה עומדת זכות העיכבון. במידה והתשובה לשאלה זו חיובית, מהו הסכום שיש לפסוק לטובתה בעבור אחסנת המעוכבים אצלה לאורך תקופה זו, אם בכלל?

היבואן היא חברת לשם טכנולוגיות, שעוסקת בייבוא ובשיווק של ציוד הנדסי וטרקטורים לענף הבנייה. חברת ישקול מחסני ערובה (להלן "המחסן") מפעילה מחסנים לאיחסון טובין בטרם ולאחר שחרורם מהמכס.

בין החברות נחתם הסכם בדבר אחסנת מוצרי היבואן במחסן, לפיו סוכם כי בעבור כל פריט ישלם היבואן תמורה בסך 95 דולר לחודש. בכפוף לתנאים הללו, איחסן היבואן שלושה, באופן בו סך דמי האחסנה עמד על 1,350 שקל.


בחודש ינואר 2009, עקב שינויים ארגוניים במחסן, הוחלט על הפסקת שירותי האיחסון. בהתאם לכך, פנה המחסן ליבואן בכדי שזה יפנה את מכונותיו. בה בעת הוא הודיע כי אם לא יפונו הטובין האמורים עד תום החודש, תעריף האחסנה יעודכן, כך שיעמוד על 3,500 שקל לכל פריט.

למרות הפנייה, היבואן סירב לפנות את המכונות ואף לא שילם את דמי האחסנה בתעריפם החדש, אלא המשיך בתשלום על פי המחירון הישן.

היבואן טען כי למחסן אין זכות חוזית להעלות את דמי האחסנה ולכן אין שום משמעות להודעתו. משחלפו שלושה חודשים, ביקש היבואן לשחרר את המכונות שבמחסנים, אך נתקל בסירוב מצד המחסן, שהודיע שאין בכוונתו לשחרר את המכונות עד שישולם לו החוב בגין האחסנה. דהיינו, המחסן מימש את זכות העיכבון על הטובין שברשותו.

היבואן טען שהמחסן פעל בלא היתר כאשר "מימש את זכות העיכבון", שכן זכות שכזו לא עומדת לו לגבי הטובין השייכים ליבואן.

המחסן טען מנגד כי להסכם שנחתם בין הצדדים צורף נספח "תנאים כלליים", לפיו יש בידו לעדכן מעת לעת את דמי האחסנה. לגבי העיכבון נטען כי משעה שקיים חוב לטובתו, זכאי הוא לעכב טובין שברשותו השייכים לחייב עד שתתקבל התמורה הראויה בשווי החוב שטרם נפרע.

השופט רונן אילן קיבל את  טענת המחסן, כי על פי ה"תנאים הכלליים" עומדת לו הזכות לעדכן את דמי האחסנה בעבור איחסון הפריטים ולכן הוא רשאי לעדכן את התעריף, מה גם שהוכח כי כאשר המחסן הודיע על שינוי שער ההמרה דולר-שקל, קיבל היבואן הודעה זו ועדכן את התשלום בהתאם. יתר על כן, על פי חוק המיטלטלין וחוק השומרים, היה רשאי המחסן להפעיל זכות עיכבון.

זאת ועוד, נקבע כי מרגע שהכריז המחסן על העיכוב, הסיר את כובעו כ"מחסן", וחבש לראשו כובע של "שומר חינם", תוך שהוא מעכב את הטובין. על פי חוק השומרים, שומר חינם ישופה על ידי בעל הנכס בהוצאות סבירות שהתחייב בהן עקב השמירה.


השופט אילן העריך כי ההוצאות הסבירות שהוציא המחסן למען שמירת המכונות הן בגובה דמי האחסנה טרם העלאת התעריף, דהיינו 1,350 שקל לחודש.

לאור כל זאת נפסק כי על היבואן לשלם למחסן דמי אחסנה בגובה 20,208 שקל וכן תשלום הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.

עוד נקבע, כי באם לא ישולם הסכום בתוך 30 ימים, רשאי המחסן למכור את הנכסים המעוכבים לצורך גביית החוב.

 



* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il