נדחה ניסיון משלח להסתמך על התיישנות בשטר מטען

ביהמ"ש דחה בקשת משלח לסלק תביעה נגדו מחמת התיישנות של תשעה חודשים ממועד מסירת המשלוח הנקובה בשטר המטען. ביהמ"ש קבע כי המשלח אינו צד לשטר מטען ולכן אינו יכול להסתמך עליו


00:00 ,21.03.2011 מאת: מאת: עו"ד גיל נדל, קידר הללי

לאחרונה, דחה בית משפט השלום בראשון לציון בקשה של משלח לסלק תביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות הנקובה בשטר מטען, בקובעו כי המשלח אינו צד לשטר מטען ולכן אינו יכול להסתמך עליו.

עובדות המקרה

טובין שיובאו שוחררו לידי היבואן מבלי שהוסדר התשלום בעבורם. הבנק אשר הלווה כספים למימון העסקה הגיש תביעה נגד המשלח שהיה מעורב בשחרור המטען וטען כי זה התרשל כאשר שחרר את הטובין מבלי לוודא כי התמורה בעבורם שולמה.

טענות המשלח

המשלח טען כי מאחר וטענות הבנק בכתב התביעה נשענות על שטרי המטען נשוא המשלוח, התביעה נגד המשלח התיישנה מאחר ושטר המטען נוקב בתקופת התיישנות של תשעה חודשים ממועד מסירת המשלוח או לחילופין כעבור 12 חודשים ממועד המשלוח, ככל שאמנת האג חלה על הצדדים מכוח שטרי המטען. כמו כן, טען המשלח כי מכוח אותו שטר מטען אין לבית המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה אלא הסמכות היא לבית המשפט בהונג-קונג.

טענות הבנק

הבנק טען כי מכיוון שהתביעה נוגעת למערך היחסים בין הבנק לבין המשלח, שטר המטען לא חל על יחסים אלה ואין אפשרות להסתמך על הוראותיו בעניין ההתיישנות.

החלטת בית המשפט

בית המשפט דחה את טענת המשלח כי מעמדו של שטר המטען הוא כשל חוזה שבין הבנק לבין המשלח. בית המשפט קיבל את עמדת הבנק, לפיה שטר המטען מסמל זכות קניינית למחזיק בו. בנוסף, קבע בית המשפט כי המשלח אינו צד להליך ההובלה, וכי חובתו היא שלא לשחרר את הטובין לידי המבקש אותם, אלא בכפוף להסכמת הבנק במקרה זה.

בנוסף ציין בית המשפט כי, תביעת הבנק אכן נשענת על שטרי המטען, אך התביעה אינה חוזית במהותה אלא תביעה נזיקית במסגרתה טוען הבנק בעיקר לרשלנות של המשלח בהפרת חובת זהירות.

בשולי הדברים, ציין בית המשפט כי, גם אם ניתן היה לראות בשטרי המטען כמסמך אשר יש בו כדי לתחום את מערך יחסי הצדדים, נוכח המועד בו לכאורה נפרקו המשלוחים בנמל, ממילא לא התיישנה התביעה אלא ביחס לשטר מטען אחד, ובכל מקרה, התיישנות של תשעה חודשים שנקבעה בשטר המטען היא קצרה יותר מן ההתיישנות שבאמנת האג (12 חודשים) ולכן סעיף זה לא היה מתקבל.

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת המשלח לסלק את התביעה נגדו על הסף והטיל על המשלח הוצאות בסך של 2,000 שקלים. משמעות הדבר היא שאחריות המשלח תיקבע במהלך בירור התביעה.

(ת.א. (שלום ראשל"צ) 4382-09, החלטה מיום 6.3.11, השופטת ה. סילש, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il