עקרונות הפיקוח על יצוא הייטק מארצות הברית

שורה של חוקים ותקנות מגבילים את הפעילויות המסחריות של אנשים הנתונים לסמכות השיפוט האמריקאית ומסדירים את הסחר בסחורות, ציוד, חומרים, טכנולוגיה, תוכנה ושירותים


11:45 ,02.11.2015 מאת: עו"ד מרכוס כהן, עו"ד גיל נדל

חברות ישראליות בתחום ההייטק נמצאות בחזית החדשנות והפיתוח ברחבי העולם. אף כי חברות ישראליות מובילות את הענף בחידושי תוכנה, ביו-טכנולוגיה וטכנולוגיות הגנה, רבות מהן אינן מפנימות את העובדה שהן כפופות לחוקים ותקנות הנוגעים לפיקוח על היצוא מארצות הברית.

 

כך, למשל, מהנדסים ישראלים מחליפים נתוני הייטק עם עמיתיהם האמריקאים על בסיס יומי, אך מעט מאוד מהם מודעים לכך שתקשורות אלה לרוב דורשות את האישור הקודם של ממשלת ארצות הברית.

 

ארצות הברית חוקקה חוקים ותקנות המגבילים את הפעילויות המסחריות של אנשים הנתונים לסמכות השיפוט האמריקאית והמסדירים את הסחר בסחורות, ציוד, חומרים, טכנולוגיה, תוכנה ושירותים.

 

על דיני הפיקוח על היצוא בארצות הברית נמנות תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR), המנוהלות על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, ותקנות ניהול הייצוא (EAR), המנוהלות על ידי מחלקת הסחר האמריקאית. בהתאם לכך, יתכן והיה צורך בקבלת רישיון מהממשל האמריקאי, או מסמך בדבר פטור מרישיון, לפני ביצועם של יצוא, יצוא-חוזר, או העברה אחרת של פריט הכפוף לסמכות אמריקאית.

 

פריטים ביטחוניים כפופים לסמכות הרישוי של ITAR, בעוד שפריטים בעלי שימוש כפול כפופים בדרך כלל לסמכות הרישוי של EAR. התשובה לשאלה איזה סוג של רישיון נדרש תלויה בסיווג הפריט, היעד, משתמש הקצה ושימוש הקצה.

 

בדרך כלל, ביצוע הפעילויות הבאות דורשות קבלת רישיון:

  • יצוא ושילוח של פריטים מפוקחים (פריטים הכפופים לסמכות הרישוי האמריקאית) מארצות הברית (כגון, מארצות הברית לישראל).

 

  • יצוא-חוזר של פריטים מפוקחים ממדינה אחת מחוץ לארצות הברית לאחרת (כגון, מישראל לסין).

 

  • העברות מקומיות של פריטים מפוקחים למשתמש קצה, או עבור שימוש קצה אשר לא קיבל אישור קודם (כגון, שחרור של טכנולוגיה אמריקאית על ידי חברה ישראלית לעובד הסיני שלה).

 

  • העברות (דרך אמצעי כתוב, מילולי או חזותי) של טכנולוגיה מפוקחת, או קוד מקור של תוכנה לאזרחים לא אמריקאים, כולל לאלו הנמצאים בארצות הברית (כגון אזרחים זרים המועסקים על ידי חברה אמריקאית). שחרורים העברות אלו נחשבות כתור יצוא או יצוא-חוזר למדינת המקור של האזרח הלא אמריקאי. במילים אחרות, העברה של טכנולוגיה מפוקחת לאזרח לא-ישראלי בארצות הברית תיחשב בתור יצוא לישראל תחת החוק האמריקאי.

 

העונשים בגין הפרות של חוקים ותקנות של משטר הפיקוח על היצוא האמריקאי עלולים להיות חמורים וכוללים קנסות מנהליים ועונשים פליליים, היכולים להגיע לגובה של מיליוני דולרים בקנסות, הכנסה לרשימה השחורה ואפילו מאסר.

 

לפיכך, לפני עיסוק בכל פרויקט בינלאומי, מומלץ לחברות ישראליות להבין את הדרישות החלות עליהן על פי החוק האמריקאי ולוודא כי הן הקימו את המערך המתאים אצלן לצורך מילוי הוראות החוק. בנוסף, חברות המעסיקות אזרחים ישראליים בארצות הברית, אפילו אם באופן זמני, צריכות להיכרות הכיר וללמוד את דרישות רגולציית פיקוח היצוא האמריקאי אשר חלות עליהן.

 

(מרכוס כהן הוא עורך דין במשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R) הממוקם בוושינגטון, די.סי, ומייעץ בנוגע לתקנות המנוהלות ונאכפות על ידי מחלקות הסחר, המדינה והאוצר של ארצות הברית).

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com