לפני כשנה נכנסה לתוקף רפורמת התקינה החדשה, ובפיה בשורה משמעותית - העברת הרוב המוחלט של המשלוחים שכוללים מוצרים שמחויבים לעמוד בדרישות תקן רשמי ממשטר של בדיקות ביבוא למשטר של שחרור על פי הצהרת היבואן על עמידה בתקן. היעד הוא להגיע למצב שבו כ-90% מהמשלוחים הללו ישוחררו ללא עיכובים בנמל, ללא ביצוע בדיקות זיהוי ונטילה, ללא עיכוב שחרור המשלוח עד לקבלת אישור ממעבדה כזאת או אחרת, והכל - על בסיס הצהרת היבואן על כך שהמוצרים עומדים בדרישות התקן.
להקלה משמעותית זאת מתלווים חששות מובנים מאליהם: מה יקרה אם היבואנים לא ישמרו על הוראות החקיקה והתקינה וינצלו לרעה את האמון שבמסלול ההצהרות? הממונה על התקינה במשרד הכלכלה כתב על כך שאם הסיכון הזה יתממש - תתקיים פגיעה בבטיחות ובריאות הציבור ממוצרים לא תקניים, ותתקיים גם פגיעה בתחרות ההוגנת מול יבואנים ויצרנים שמייבאים ומייצרים מוצרים תקינים. כתוצאה מכך – ציין הממונה על התקינה – הרפורמה עלולה להיפגע עד כדי חיסולה.
על מנת להבטיח את מהלכה הבטוח של הרפורמה בנה הממונה על התקינה שיטת אכיפה שתבטיח ציות להוראות החקיקה: השיטה בנויה מדגימת משלוחים בכניסה לישראל על פי אינדיקציות ממערכת הערכת סיכונים של הממונה על התקינה (בשיתוף עם המכס), מביצוע בדיקות בשווקים על פי מידע ממוקד ותכנון, ומהרתעה באמצעות סנקציות משמעותיות ליבואנים מפרי אמון. וכיצד הדבר יתממש? לשם כך נדרשה תוספת כוח אדם לזרועות הפיקוח והאכיפה, הפעלת מערכת הערכת הסיכונים של המכס לטובת זיהוי משלוחים חשודים שהיא מערכת לומדת שמסתמכת על הניסיון המצטבר, הפעלת מעבדות בדיקה לפיקוח בשלב שחרור יבוא, והגברת האכיפה המינהלית על ידי הגדלת סכומי העיצומים הכספיים שיוטלו על יבואנים שיפרו את הוראות החוק ונהלי הממונה על התקינה.
ואכן, הממונה על התקינה גייס כוח אדם של עשרות מפקחים לצורך הגברת האכיפה, ואנו חווים בשטח בפועל את הגברת האכיפה במיוחד בכל הנוגע להכנסת יבואן לסטטוס מפר אמון. ועל כך נספר בפסקאות הבאות:
מיהו יבואן מפר אמון? פקודת היבוא והיצוא קובעת שיבואן מפר אמון הוא (1) מי שייבא טובין או ביקש לייבא טובין על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים; או (2) מי שהפר לדעת הממונה על התקינה תנאי מן התנאים שנקבעו לייבוא הטובין סבר שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון; או (3) מי שהפר הוראה מהוראות הפקודה או צו פיקוח או חיקוק אחר החל בעניין ייבוא של טובין והממונה על התקינה סבר שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההוראה שהופרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון.
הממונה על התקינה, בהנחיות שפרסם, סיפק פירוט רב יותר על המצבים שבו יבואן יוגדר כמפר אמון:
מקרה אחד הוא מצב שבו יבואן קיבל אישור שחרור תחת התחייבות והתקבלה התחייבותו שלא למכור את הטובין עד לבדיקה במחסניו ובידי המעבדה מידע נתמך בראיות כי היבואן הפר התחייבותו זו. במקרה זה יוגדר היבואן כמפר אמון. הממונה הבהיר שככל שהטובין לא יימצאו בחזקת היבואן, או כאשר היבואן אינו מאפשר למעבדה או למפקח שהוסמך ע״י הממונה על התקינה לבדוק ולוודא את הימצאות הטובין בחזקתו, הדבר ייחשב כמכירה ללא אישור.
מקרה שני הוא כזה שבו היבואן ייבא טובין או ביקש לייבא טובין על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים.
מקרה אחר מתקיים כאשר היבואן מונע מהמעבדה להשלים את הליך אישור המשלוח בפרק זמן של 6 חודשים מיום מתן השחרור תחת התחייבות, ולא ניתנה הארכה למועד זה.
שורת מקרים נוספת כוללת מצבים שבהם היבואן לא שיתף פעולה עם מעבדת בדיקה במסגרת הליכי בקרת משלוחים מיובאים במסלולי הצהרות שהנחה לבצע הממונה על התקינה: לא פעל בהתאם להנחיות המעבדה לתיקון תיק מוצר לדגם או לתיקון ליקויים בטובין; לא הפסיק את שיווק הטובין; לא פרסם הודעות אזהרה; לא פעל לאיסוף הטובין מהציבור; הגיש בקשת יבוא נוספת לאותו המשלוח לאותה מעבדת בדיקה או למעבדת בדיקה אחרת או הגיש בקשה לעניין אותו משלוח מבלי לציין שמדובר באותו המשלוח במסגרת בקשה לפטור למשרד הכלכלה לצורך שחרור המשלוח נשוא הבקרה; העביר בעלות למשלוח שנפל לבקרה; הפר התחייבות לפתיחת המכולה/אריזה בנוכחות נציג המעבדה.
כמה זמן נמשך סטטוס מפר אמון? על פי הוראות הפקודה, הקביעה של יבואן כמפר אמון לא תעלה על שנה, והיא יכולה להיות קצרה מכך. בהנחיות הממונה על התקינה צוין כי הממונה יפעיל את שיקול דעתו לעניין תוקף סטטוס מפר אמון בהתייחס, בין היתר, למשתנים הבאים: מספר ההפרות שבוצעו על ידי היבואן, חומרת ההפרה, הסכנה שנשקפה לציבור מההפרה והצעדים שנקט היבואן בכדי למנוע את הסכנה. כמו כן, רשאי הממונה להסתפק באזהרה כאשר מדובר בהפרה ראשונה בשלוש השנים שקדמו להפרה, שלא סיכנה את הציבור או שהיבואן פעל באופן מספק לדעת הממונה בכדי למנוע את הסכנה.
מדוע לא תרצו להיכנס לסטטוס מפר אמון? הסיבה לכך היא שההגבלות שחלות על יבואן בסטטוס מפר אמון יכולות להיות כבדות מאד ולהכניס את היבואן לעלויות משמעותיות ביותר.
הממונה על התקינה פירט בהנחיותיו שיבואן בסטטוס מפר אמון לא יוכל לקבל פטור לפי הוראת סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי; אישור תל״ח תקופתי שניתן ליבואן יבוטל מיד עם הכנסתו של היבואן לסטטוס מפר אמון; גם אישור תקופתי על עמידה בדרישות הממונה לטובין שניתן לגבם היתר סימון בתו תקן יבוטל מיד עם הקביעה.
ולא פחות חמור מכך – עם כניסה לסטטוס מפר אמון לא יוכל היבואן לייבא טובין במסלול התאמה לדרישות התקינה הבין-לאומית, או במסלול התאמה לדרישות התקן הישראלי הרשמי, בקבוצות טובין 2 ו – 3. כלומר -היבואן יורד ממסלול האוטוסטרדה וחוזר למסלול האיטי של קבוצה 1 – בדיקת דגם ובדיקת משלוח.
ולא רק זה, אלא שאישור שחרור תחת התחייבות מהמכס יתאפשר רק אם תופקד ערבות בנקאית בהתאם לנהלי הממונה, הממונה אף רשאי להורות במקרים מסוימים כי לא יינתן להם אישור שחרור תחת התחייבות כלל
אין ספק שלכל ההגבלות הללו קיימת משמעות כספית אדירה של עיכוב שחרור משלוחים מפיקוח המכס, תשלום דמי אחסנה והשהייה, והארכת ה-TIME TO MARKET.
כיצד מתנהל התהליך של הכנסה לסטטוס מפר אמון? ככלל, הממונה מחויב לאפשר ליבואן להשמיע את טענותיו, בטרם קבלת החלטתו. הממונה ציין כי השימוע יתבצע בכתב בלבד. הממונה יפרט במכתב את פרטי המקרים והנסיבות שבגינן הוא שוקל להכניס את היבואן לסטטוס מפר אמון וכן אם הוא שוקל אף לבטל את רישומו במרשם היבואנים בשל ההפרות הנדונות ויאפשר ליבואן להשמיע את טענותיו. יבואן אשר יבחר שלא להשיב למכתב השימוע או לחלק מהטענות האמורות בו ייחשב כמי שוויתר על זכותו להשמיע את טענותיו והממונה יקבל את החלטתו בהתאם.
לאור כל הדברים הנ״ל ברור כי התמודדות עם זימון לשימוע לפני הכנסה לסטטוס מפר אמון חייבת להיעשות באופן מסודר ומפורט. לא די במענה לקוני אלא בפריסת טענות מסודרת ומבוססת על מנת לשכנע את הממונה כי העובדות שונות מהמתואר במכתב השימוע (ככל שזהו המצב), וכי לא מתקיימות העילות להכנסה לסטטוס מפר אמון. טענות אלו חייבות להיתמך במסמכים ובראיות. בנוסף, צריך להתייחס למספר ההפרות, חומרת ההפרה, הסכנה שנשקפה לציבור מההפרה והצעדים שנקט היבואן בכדי למנוע את הסכנה, ולשאלה האם מדובר בהפרה ראשונה. כל אלו יוכלו לסייע לצורך אי הכנסה לסטטוס מפר אמון, או להמרת הסטטוס באזהרה, או לקביעת תקופת סטטוס קצרה של חודשים בודדים. מנסיוננו, יעוץ וליווי משפטי הם הכרחיים במצב כזה.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.