שוחררה סחורה מבלי שהוצג שטר מטען מקורי? המשלח יישא באחריות

יצואן אנגלי תבע במיליון שקל משלח ישראלי לאחר ששיחרר את המטען ליבואן מבלי שהלה הציג שטר מטען מקורי ומבלי שהתמורה בעדו שולמה - ביהמ"ש קיבל התביעה במלואה בתוספת הוצאות ושכר טרחה


00:00 ,27.09.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, ניתן פסק-דין מעניין בבית משפט השלום בתל-אביב, בתביעה שהגיש יצואן אנגלי נגד משלח/סוכן מכס ישראלי. היצואן טען כי מכר ליבואן בארץ משלוח של מתכת אך המשלח/סוכן המכס איפשר לשחרר את המטען מבלי שהיבואן הציג בפניו שטר מטען מקורי ומבלי שהתמורה בעדו שולמה. לכן, טען היצואן באנגליה, מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס ויש להטיל עליו אחריות.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת Special Metals Wiggin מאנגליה ביקשה לייצא לישראל ללקוח בשם מחליפי חום לורדן משלוח של מתכת. לצורך כך, פנה היבואן (לורדן) לסוכן מכס ומשלח בינ"ל בארץ, על מנת שיסייע לו ביבוא הסחורה מאנגליה לארץ. בין המוכר והקונה סוכם שהמשלוח יועבר בהובלה ימית לנמל אשדוד בתנאי FOB בנמל היצוא באנגליה, וכי תנאי המכר יהיו CAD – cash against document, כלומר- היבואן יצטרך לשלם בעבור הטובין עם קבלת המסמכים המקוריים הנחוצים לשחרור הסחורה. מסמכים מקוריים אלה יימסרו לבנק, ורק כאשר תתקבל התמורה מהיבואן/הקונה- ימסור הבנק את המסמכים.

על פי טענת המוכר, המשלוח הגיע לישראל, והמשלח/סוכן המכס שחרר אותו לידי היבואן מבלי שהיבואן הציג לו את שטר המטען המקורי ומבלי שהיבואן שילם בעבור המשלוח, וכי מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס המקימה נגדו עילת תביעה. שטרי המטען המקוריים, על פי הטענה, הוחזרו על ידי הבנק ליצואן באנגליה משלא נדרשו על ידי הקונה.

התביעה הועמדה על סך של כמיליון שקל הכוללים את שווי הסחורה בצירוף עלויות גבייה של המוכר מהקונה שלא צלחו.

המשלח/סוכן המכס טען כי הוא זכאי ליהנות מתקופת התיישנות מקוצרת של שנה אחת מיום שחרור המטען, כנהוג בתביעות נגד מובילים ימיים, ולכן ביקש לדחות את התביעה נגדו מחמת התיישנות. המשלח/סוכן המכס הוסיף וטען כי לא נקשר בינו לבין היצואן מאנגליה כל חוזה וכי הוא ייצג את היבואן הישראלי בלבד. עוד טען המשלח/סוכן המכס כי היבואן הציג לו שטר מטען ככל הנראה מזויף, דבר שגרם לו לשחרר את המטען לידיו. כמו כן, טען כי היה מדובר במשלוח בתנאי FOB ולכן הבעלות בסחורה עברה לידי היבואן כבר בנמל הייצוא באנגליה.

בנוסף, טען המשלח/סוכן המכס כי היצואן מאנגליה לא הציג בבית המשפט את שטרי המטען המקוריים שלטענתו הוחזרו אליו מן הבנק, אלא הציג שטרי מטען בהם כתוב Copy- not negotiable.

פסק-הדין:

לגבי טענת ההתיישנות:

ראשית, דחה בית המשפט את טענת המשלח/סוכן המכס כי דינו כדין מוביל ימי לעניין ההתיישנות. בית המשפט קבע כי פקודת הובלת טובין בים מאפשרת תקופת התיישנות מקוצרת של שנה אחת רק למוביל המטען או השוכר שלו, ויש להבדיל בין אלה לבין המשלח.

לגבי אחריות המשלח/סוכן המכס כלפי היצואן מאנגליה:

בית המשפט דחה את טענת המשלח/סוכן המכס כי מאחר והיה מדובר בעסקה בתנאי FOB, הבעלות בסחורה עברה לקונה בישראל כבר מרגע ההעמסה בנמל הייצוא באנגליה. בית המשפט קבע כי תנאי ה-FOB אינו קשור לבעלות בסחורה אלא לנקודת הזמן בה הסיכון לנזק לסחורה עובר מצד לצד, ולשאלת הוצאות ההובלה- איזה צד יישא בהן. לכן, קבע בית המשפט כי המשלח/סוכן המכס בארץ נושא באחריות ובחובת זהירות כלפי היצואן מאנגליה, בעת שחרור הסחורה בישראל.

בית המשפט קבע כי מעדויות המומחים עולה שלא הייתה דרך אחרת לשחרר את המטען בארץ ללא הצגת שטר מטען מקורי. כמו כן, קבע כי על המשלח/סוכן המכס חובה לשמור את המסמכים המקוריים שבידו והנוגעים לתיק לפחות מספר שנים, וככל שבתיק זה לא הציג מסמכים כאמור- מדובר ברשלנות.

בעניין המחלוקת- האם היצואן מאנגליה מחזיק בשטרי המטען המקוריים:

בית המשפט קבע כי היה מן הראוי שהיצואן יציג בבית המשפט שטרי מטען מקוריים שעליהם הכיתוב Original, אך היצואן הציג בנוסף גם מכתב מן הבנק שהודיע על החזרת שטרי המטען המקוריים, והמומחה מטעם המשלח/סוכן המכס לא מצא פגם מהותי בשטרי המטען שכן הוצגו. לכן, במחלוקת זו, קבע בית המשפט כי היצואן מאנגליה עמד בנטל ההוכחה כי שטרי המטען המקוריים הוחזרו אליו וכי הוא מחזיק בהם.

בעניין המחלוקת- מה הוצג בפני המשלח/סוכן המכס לצורך שחרור המטען:

בית המשפט קבע כי על המשלח/סוכן המכס היה לשמור את שטר המטען שכן הוצג בפניו, על פי הטענה, לפחות עד לדיון בבית המשפט, ומשלא עשה כן מדובר בעובדה הנזקפת לחובתו. לכן, קבע בית המשפט כי לא הוכחה טענת המשלח/סוכן המכס כי הוצג בפניו שטר מטען מזויף, שנחזה להיות מקורי. עוד ציין בית המשפט כי גרסתו של המשלח/סוכן המכס לגבי המסמכים שהוצגו לא הייתה אחידה ולכן אין לקבל אותה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי על פי כלל ידוע בדיני הנזיקין, המכונה "הדבר מעיד על עצמו", כאשר טובין נמצאים בחזקתו של גורם, הנטל עובר לאותו גורם להוכיח מה התרחש בדיוק עמם. במקרה זה, מאחר והיצואן באנגליה הרים את נטל ההוכחה הראשוני להוכיח כי תמורת הסחורה לא שולמה וכי הוא מחזיק בשטרי המטען המקוריים, עבר נטל ההוכחה אל המשלח/סוכן המכס, אשר טיפל בסחורה, והוא אשר צריך להוכיח מה הוצג בפניו לצורך שחרורה, במיוחד כאשר הוא הגורם אשר החזיק בסחורה והיה בעל השליטה עליה.

בנוסף, קבע בית המשפט כי מנהל המשלח/סוכן המכס מוטלת אחריות אישית מאחר והוכח כי בזמנים הרלוונטיים הוא טיפל אישית בשחרור המשלוח, ולכן הוא נושא באחריות למעשי החברה.

בית המשפט דחה את ההודעה לצד שלישי שהגיש המשלח/סוכן המכס נגד היבואן בהיעדר הוכחה מספקת.

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה במלואה וחייב את המשלח/סוכן המכס לשלם ליצואן האנגלי סך של כ-1.1 מיליון שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של כ-215,000 שקל. כמו כן, חייב בית המשפט את המשלח/סוכן המכס בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד לצד השלישי (היבואן) בסך של 50,000 שקל.

[ת.א. (שלום ת"א) 44474/04, פסק-דין מיום 19.9.11. השופט מיכאל תמיר. ב"כ הצדדים - לחברה מאנגליה- עו"ד בוסתנאי ואייל. למשלח וסוכן המכס- עו"ד שטנגר. ליבואן- עו"ד שקד]

 


האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il