גודל גופן: א א א
×
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
מחשבוני המרה
שערי מטבע יציגים
תאריך עדכון: 17.01.2019
יחידות מטבע השער % שינוי
דולר 3.688 +0.272
אירו 4.2051 +0.375
ליש"ט 4.7606 +0.592
100 יין 3.3902 +0.32
מחשבון המרה מט"ח
מחשבוני עזר
אורך שטח נפח משקל
cm
m
km
inch
foot
yard
mile
נקה
square cm
square m
square km
square inch
square yard
square mile
נקה
cc
litre
cubic m
cubic inch
cubic yard
gallon
נקה
kg
short ton
long ton
lb
oz
נקה
חישוב משקל נפחי
סידור עבודה בנמלים

יצוא ״דו שימושי״: פיקוח, סיווג ושאלות נוספות

של מי האחריות לסיווג? מי מעדכן את רשימות הפיקוח? מה עושים במקרה של יצוא לצורך הדגמה בתערוכה? האם יש למדינת ישראל ״רשימה שחורה״ של אנשים או ארגונים ספציפיים שאסור לייצא אליהם? עמירם הלוי עונה על שאלות נפוצות של יצואנים
עמירם הלוי / 25.12.18 / 09:03
כלי טיס בלתי מאויש (כטב״ם). נמצא ברשימה?
25.12.18
כלי טיס בלתי מאויש (כטב״ם). נמצא ברשימה?
עמירם הלוי
25.12.18
עמירם הלוי

בהרצאות שאני נותן לעיתים קרובות ליצואנים ועמילי מכס, אני נתקל שוב ושוב באותן שאלות הנוגעות לנושא אחריות הפיקוח והסיווג. להלן הנה מספר שאלות עיקריות - והתשובות להן - על מנת להקל על קהילת היצואנים.

 

של מי האחריות לקביעת הסיווג? של היצואן או הרגולטור?

ההחלטה אם חלה חובת השגת רישיון יצוא הינה על היצואן. היצואן מכיר את מוצריו יותר טוב מכל מומחה חיצוני.

 

מה קורה אם מוצר שלי מופיע בשתי הרשימות?

שאלה לדוגמה: אני יצואן כטב״מים. להפתעתי מצאתי שהמוצר שלי מופיע גם ברשימה הדו״ש - קטגוריה 9, וגם ברשימת החימוש - סעיף 22. מה עלי לעשות?

 

תשובה: למרבה הצער, במדינת ישראל מדובר במצב אפשרי. בשאר העולם אין זה כך. הסיבה לכך היא שאפ״י תרגם, עוד בשנת 2008, את רשימת החימוש לעברית והוסיף לה פריטים רבים נוספים שאינן נמצאים ברשימה המקורית באנגלית. ובישראל הנוסח העברי קובע. כך נוצר מצב שפריטים כמו: כטב״מים (כלי תחבורה בלתי מאוישים בים באוויר וביבשה), לוויינים וטכנולוגיית חלל, ועוד רבים אחרים נכללים בשתי רשימות פיקוח. ובישראל חוק היצוא הביטחוני גובר על צו הפיקוח הדו שימושי. לכן במקרה של כפילות עליך לפנות לאפ״י לקבלת רישיון.

 

פיקוח על ״מוצרי מדף״

שאלה: המוצר המיוצא על ידי הינו למעשה ״מוצר מדף״. הוא נמכר בצורה חופשית בחנויות וניתן להשיגו בקלות באינטרנט (כמובן ללא צורך ברישוי). מדוע הוא נמצא ברשימת הפיקוח?

 

תשובה: לעיתים משטר הפיקוח נמצא בפיגור אחר התפתחות הטכנולוגיה. כך יכול להיות שמוצר שנמצא בפיקוח הופך להיות מוצר מדף. רשימת המוצרים נקבעת על ידי מומחים בווינה ביוני של כל שנה ונכונה למשך 18 חודשים מיום הקביעה. ראשית, אני מציע לבדוק היטב האם אין ״סעיף מילוט״ כלשהו, אשר יכול לפטור אותך מפיקוח (וקיימים הרבה סעיפי מילוט כאלו). במידה ולא, המלצתי היא לפנות ל״מומחה״ הישראלי - הלא הוא מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה - ולבקש ממנו להעלות הצעה לעדכון רשימות הפיקוח בכנס המומחים הקרוב.

 

עדכון רשימות הפיקוח

שאלה: המוצר המיוצא על ידי הינו מפוקח, איך אדע אם יצא מפיקוח?

 

תשובה: רשימות הפיקוח של משטר ואסנאר, המשמשות בסיס לפיקוח, מתעדכנות כל שנה בתחילת ינואר. מומלץ לבדוק בלינק להלן האם חל שינוי או הקלה בפיקוח של המוצר שלך.

 

החזרה ליצרן

שאלה: האם נדרש להגיש הצהרת משתמש סופי במקרה שמבקשים רישיון יצוא כדי לייצא מכשיר מפוקח תקול לצורך החזרתו ליצרן בארה״ב לתיקון?

 

תשובה: במקרה של החזרה ליצרן, כדאי לצרף במקום ״אישור משתמש סופי״ מכתב הצהרה ממך או מהיצרן המצהיר שהיצוא הינו החזרה ליצרן.

 

יצוא לטובת תערוכות או הדגמות

שאלה: כאשר אני או נציג מטעמי יוצא עם הציוד המפוקח לטובת הדגמות או תערוכות וחוזר אתו לארץ לאחר מכן - האם עדיין יש צורך ברישיונות?

 

תשובה: בהחלט כן, אולם התהליך יהיה מהיר יותר במקרה כזה. שימו לב: על המוצר להישאר ברשותך כל תקופת ההדגמה, ולחזור ארצה יחד עם המדגים. שימו לב- במקרה כזה , עדיין נדרש להפיק רשימון יצוא למוצר.

 

האם ״שטעון״ מפוקח?

שאלה: האם חלה חובת הוצאת רישיון על מוצר מפוקח העובר שטעון בישראל?

 

תשובה. לא, אין חובת רישוי במקרה של שטעון.

 

יצוא באמצעות בלדר/חברת שילוח 

ניתן לייצא באמצעות חברת בלדרים (שילוח מהיר יותר, אך גם יקר יותר) גם מוצרים מפוקחים. ההבדל הוא בסוג רשימון היצוא. ליצוא רגיל באמצעות בלדרים יכול עמיל המכס להפיק רשימון בלדרים (רשימון מקוצר עם פחות שדות חובה מאשר ברשימון היצוא הרגיל). אם מדובר ביצוא מפוקח, עמיל המכס צריך להפיק עבור יצוא זה רשימון יצוא רגיל (עם כל שדות החובה).

 

״רשימה שחורה״

שאלה: האם יש למדינת ישראל ״רשימה שחורה״ של אנשים או ארגונים ספציפיים שאסור לסחור איתם?

 

תשובה: בניגוד למה שקורה בשאר העולם המפוקח ישראל אינה מפרסמת את רשימת החברות/ גופים הנכללים ב״רשימה שחורה״ מבחינתה.

 

טיפ: כלי עזר ראשוני מומלץ בתחום הינה רשימת ה- Sanction Parties שמפרסם משרד הסחר האמריקאי בלינק להלן.

 

מדינות מוגבלות/ רגישות

שאלה: האם קיימת רשימה או טבלה בה רשומות כלל המדינות שיש עליהם אמברגו סחר של ישראל, סנקציות וחרם?

 

תשובה: אין בנמצא רשימה / טבלה מסודרת הכוללת שמות מדינות אסורות בסחר. לשם כל עליכם לפנות למשרד הכלכלה בבירור ספציפי לגבי מדינה שיש ספק לגביה. יעזור לבדוק גם באתר האו״ם בקישור שלהלן.

 

סחר עם מדינות אויב

שאלה: אנו מעוניינים למכור מוצר לחברה זרה שתעשה בו שימוש בפרויקט של האו״ם בלבנון. המוצר מופיע ברשימות המוצרים המפוקחים, האם יצוא זה אפשרי?

 

תשובה: גם אם המוצר אינו ברשימות הפיקוח אזי הוא נופל רק בשל הגדרת סחר עם מדינות אויב. על הפיקוח בתחום הזה אחראי משרד האוצר. ייתכן וקיימות החרגות לגבי יצוא לכוחות האו״ם. יש לבדוק מולם ישירות.

 

טיפ: להלן פקודת איסור סחר עם האויב באתר משרד האוצר.

           

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/

 





המגזין הדיגיטלי
גיליון 926
פייסבוק

×