מסדרון מאובטח במעבר היבשתי של ישראל-ירדן: ה-IMEC מביא עמו צורך בשינוי פרדיגמה

לפי הניסיון התפעולי המצטבר של ישפאל, ודווחי מנהלי המעבר, עוברות מדי יום כ-140 משאיות בלבד במעבר נהר הירדן. יחד עם זאת, משאיות המגיעות ממדינות המפרץ עשויות להמתין בצד הירדני בין 8  עד 12 ימים, וסדר העדיפות לכניסת סחורות ממדינות המפרץ הינו נמוך. דווקא כאשר חזון IMEC מבקש לחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה, מתברר כי המכשול אינו רק תשתיתי -  הוא גם תפיסתי.

מדיניות חירום שהפכה לשגרת עבודה

בהמשך להסכמי השלום בין ירדן לישראל, נהגו נהגים ירדנים לחצות את הגבול לאחר בידוק ולהגיע עד בית הלקוח. הדבר גרם לעיתים להישארות של אותם נהגים בשטחי יהודה ושומרון וזאת לטובת משימות נהיגה משניות, או להסתננות לשטחי יהודה ושומרון באופן לא חוקי.

בשנת 2001, לאחר שנהג ירדני נתפס מבריח אקדח הוחלט על שינוי תפיסת המעברים והחלה שיטת ה״גב אל גב״. מאז כל משאית שמגיעה מהצד הירדני נפרקת במעבר ומועמסת מחדש על משאית ישראלית. לעיתים המשאית נפרקת פעמיים שכן רוב הסחורות מגיעות במשאית סגורה למעבר הירדני שם יש צורך להעביר את הסחורה למשאית שטוחה ורק אז להכניסה ל״גב אל גב״ בצד הישראלי.

לצד תנועות סחר ותיקות, מוצרים בקירור, חומרי בנייה, וסיוע הומניטרי, מבקש כעת גם הסחר ממדינות המפרץ מקום במעבר גבול מוגבל קיבולת. בפועל, על פי ניסיוננו בשטח, מטענים מאיחוד האמירויות נדחקים לעיתים לסוף סדר העדיפויות. התוצאה היא חוסר ודאות ליבואנים, אובדן אמון בנתיב הסחר היבשתי ועלויות שלא נצפו מראש בגין ימי ההמתנה במעבר.

האיום השתנה: גם המענה חייב להיבחן מחדש

האיום הבטחוני בגבול ישראל - ירדן ממשי, ואירועי השנים האחרונות ממחישים זאת היטב. אין מקום להקל ראש בבידוק וביטחון. אולם השאלה החשובה היא האם שיטת העבודה שנקבעה לפני כרבע מאה נותרה המענה הנכון גם כיום? הגברת הביטחון אינה מחייבת בהכרח הכפלה של פריקות, המתנות ונקודות מגע עם המטען: היא מחייבת הערכת סיכונים עדכנית ותפיסת הפעלה מותאמת.

יוזמת IMEC שהוכרזה בפסגת G20 אינה יכולה להתממש באמצעות רצף של מעברים לא מתואמים. מסדרון סחר תחרותי נמדד ביכולת לייצר רציפות, אמינות וזמן מעבר צפוי - לא רק במספר הכבישים והמסילות שעל המפה, אלא בעיקר ביכולת הניהול, הסנכרון בין המערכות והתפעול המשותף.

ממעבר גבול לניהול רשת סחר אזורית

תפיסת ה-RCC (Regional Control Center) שמפתחת חברת ISPAL, מציעה מעבר מניהול מקוטע של מעברי גבול, למסגרת אזורית מתואמת. היא מבקשת לאפשר למדינות לשמור על ריבונותן הביטחונית והמכסית, ובמקביל לקדם רציפות תפעולית, שקיפות ובקרה על תנועת הסחורות לאורך מסדרונות הסחר. במקום לראות בגבול רק נקודה שבה מטען נעצר ומחליף משאית, אפשר לתכנן אותו כחלק מרשת לוגיסטית מנוהלת, וכל זאת מבלי לוותר על דרישות הביטחון של כל צד.

הרעיון המסדר בתפיסה החדשה הנו לייצר אזור גבול בינלאומי אסטרטגי ומשותף שיידע להכיל את כל תנועות מסדרון הסחר בין  המזרח התיכון לאירופה. לא עוד שתי גדות לירדן אלא תפיסה בינלאומית למעבר גבול אסטרטגי משותף.

יצירת כוח משותף ישראלי - ירדני בצדו הירדני של המעבר תחת הגדרת האזור כאזור ביטחוני, לוגיסטי ומכסי בינלאומי יאפשר הקמת חדר מצב משותף (מגדל פיקוח) ויכולות בדיקה נרחבות בצד הירדני.  מרכז הכובד הביטחוני עובר אם כך לצדו הירדני של הגבול למתחם בידוק משותף, שיכלול את כל הטכנולוגיות הנדרשות.

תנועת המשאיות בתפיסת ה-RCC תפוקח לאורך כל הדרך ועד להגעה למרכז הלוגיסטי והמכסי המשותף RCC, שם תקבל אישור ירוק להמשך תנועה לאחר מעבר שיקוף ו/או תעוכב לבידוק נוסף על פי החלטת מרכז הבקרה. באופן כזה ניתן יהיה לייצר מניעה מבעוד מועד על אדמת ירדן בזיהוי כל חריג או אבנורמליות של תנועת המשאית ממדינות המפרץ ועד למתחם המשותף.

בשיטה הנוכחית הסחורה נפרקת ידנית, מועברת למשאית ישראלית ומחכה בתור. במודל המוצע היא נבדקת בקפדנות פעם אחת, מוקדם יותר ובשיתוף הצד הירדני, וממשיכה ישירות ליעדה. התוצאה היא רמת אבטחה גבוהה מזו של היום, לצד קיצור זמני ההמתנה, הפחתת עלויות והגדלת קיבולת המעבר.

תקדימים

אזור התעשייה / הסחר החופשי שער הירדן (וואדי ריאן), תוכנן לעבוד במודל משותף לפני שנים רבות ואף הוקם גשר חדש שחוצה את נחל הירדן בין ישראל לירדן, אך אתגרים רבים שלא כאן המקום לפרטם מנעו את הקמת אזור התעשייה הזה, ורק בימים אלו בעקבות חידוש החלטת הממשלה בעניין נראים ניצנים ראשוניים להקמת אזור הסחר.

שדה התעופה רמון בערבה - לפני הקמתו עלה רעיון של הקמת שדה תעופה בינלאומי משותף לישראל וירדן, אך לבסוף נבנה השדה על ידי מדינת ישראל באופן נפרד מירדן.

מה ניתן לעשות כבר עכשיו?

עדכון איום הייחוס והתאמתו לצרכי השעה ולחזון נתיבי הסחר, כולל בניית מדיניות להערכת סיכונים עדכנית ומידתית.

דיאלוג מדיני בכיר בין ישראל לירדן הכולל מקבלי החלטות + דרג כלכלי מתן אור ירוק לבחינת הרעיון החדש.

B2B - נשיאות המגזר העסקי כגורם מוביל לתהליכים, דהיינו חיבור חברות ישראליות לחברות ירדניות ואמירתיות בכדי לממש את חזון הסחר בין המדינות.

שילוב גורמים מתחום המחקר ומתחום הסחר לבניית תפיסה חדשה במעברי גבול בכדי להקים את מגדל הפיקוח המשותף במעבר הגבול (RCC).ה

כצעד ראשון מיידי, להקצות עדיפות ליום בשבוע המיועד למעבר סחורות מאיחוד האמירויות בלבד.

האתגר אינו רק להעביר יותר משאיות בגבול ישראל - ירדן. האתגר הוא להפוך את ישראל מחולייה בקצה שרשרת האספקה לצומת מרכזי ברשת הסחר החדשה שבין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. לשם כך לא מספיק  לשפר את המעבר הקיים - צריך לשנות את תפיסת המעברים עצמה.