מנכ״ל קוראל שירותי ים: ״דווקא עכשיו חשוב שישראל תהיה נוכחת בכל מקום שבו מעצבים את עתיד הסחר העולמי״

למעלה מ־80% מהיקף הסחר העולמי בסחורות, במונחי נפח, נע דרך הים. אלא שבשנים האחרונות הענף שאחראי על תנועת הסחורות בעולם עובר טלטלה חסרת תקדים: מתחים גיאופוליטיים משנים נתיבי שיט, עלויות ההובלה תנודתיות, מחירי דלק גבוהים ונמלים ברחבי העולם מאיצים את המעבר לדיגיטציה, אוטומציה ובינה מלאכותית.

על רקע השינויים הללו התקיים בטוקיו, יפן, הכנס השנתי של ארגון FONASBA המאגד איגודים מקצועיים של סוכני אוניות ומתווכי אוניות מרחבי העולם. בכנס, שבו השתתפו נציגים מכ־70 מדינות, בהן גם מדינות ערב, אינדונזיה ומלזיה, השתתף גם יוני איזקוב, מנכ״ל קוראל שירותי ים וחבר בלשכת הספנות הישראלית.

איזקוב לא הסתפק בהשתתפות בדיונים. הוא אף הוזמן לקיים ולנהל ראיון אישי על הבמה עם מנכ״ל חברת Orient Maritime מסינגפור, שהציג כיצד הפכה המדינה למעצמת ספנות באמצעות שילוב של טכנולוגיה, ניהול מתקדם ותיאום דיגיטלי בין כלל הגופים המטפלים באוניות.

מה היו הנושאים המרכזיים שעמדו על סדר היום בכנס?

״עולם הספנות נמצא בתקופה של שינויים משמעותיים. מצד אחד, אנחנו רואים כיצד מתחים גיאופוליטיים משפיעים על נתיבי השיט ועל שרשראות האספקה. מצד שני, יש מהפכה טכנולוגית שמשנה את האופן שבו נמלים, חברות ספנות וסוכני אוניות עובדים. ״בכנס השתתפו בכירי ענף הספנות מעשרות מדינות, ודנו בין היתר בהשפעות הגיאופוליטיות על הסחר הימי, בקידום מדדי איכות ובשיפור היעילות בענף. אחד הדברים הבולטים מבחינתי היה ההבנה שכיום התחרות בין נמלים אינה רק על גודל הרציפים או מספר המנופים, אלא גם על מהירות, איכות השירות ויכולת לנהל מידע בזמן אמת כדאי לזכור שהנמלים בעולם, כולל הגדולים ביותר, סובלים כיום מצפיפות עצומה המשפיעה על כל התפקוד של שרשרת האספקה״.

אחד המפגשים המסקרנים בכנס היה הראיון שקיימת עם מנכ״ל חברת ספנות מסינגפור. מה כל כך מיוחד במודל הסינגפורי?

״סינגפור היא דוגמה יוצאת דופן למדינה שנמצאת במיקום אסטרטגי והבינה כי נמל הוא הרבה יותר מתשתית פיזית. מדובר במערכת כלכלית וטכנולוגית שלמה, שבה כל הגורמים הקשורים לפעילות האונייה צריכים לעבוד בתיאום.

״במהלך הראיון סיפר המנכ״ל על המודל הסינגפורי, שבו נעשה שימוש בפלטפורמה דיגיטלית אחת שמחברת בין כל גורמים הקשורים באניות שפוקדות את הנמל - חברות הנמל, המכס, משלחים, שירותי התדלוק, תעבורה הימית, חברות הובלה יבשתיות, אספקה והשירותים הנלווים לאוניות וכל שינוי מעדכן בזמן אמת את כל השותפים במערכת.

״במקום שכל גוף יעבוד בנפרד, המטרה היא שכל המידע הרלוונטי יהיה זמין ומתואם, ושאפשר יהיה לקדם תהליכים באופן מהיר ויעיל יותר. המשמעות היא פחות בירוקרטיה, פחות עיכובים וניצול טוב יותר של התשתיות.

״המספרים מדברים בעד עצמם. בסינגפור נרשמות יותר מ־400 אלף פקידות אונייה בשנה. היקף הפעילות העצום הזה מחייב ניהול ברמה אחרת לגמרי״.

מה ישראל יכולה ללמוד מהמודל הזה?

״ישראל תלויה באופן כמעט מוחלט בסחר הימי שלה. למעלה מ־99% מהיקף הסחר בסחורות של ישראל, במונחי משקל, עובר דרך הים. המשמעות היא שכל התייעלות בנמלים ובשירותים הימיים עשויה להשפיע על המשק כולו.

ישראל היא מעצמת טכנולוגיה. אין סיבה שלא נוכל לרתום את היכולות הישראליות בתחומי הבינה המלאכותית, ניהול המידע והאוטומציה כדי להפוך את תהליכי הסחר הימי ליעילים יותר. אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון אבל לגמרי לא מספיק. זו לא רק שאלה של נוחות, אלא של תחרותיות כלכלית״.

בישראל מדובר בסדר גודל של כ־6,000 פקידות אונייה בשנה. כמו סינגפור - ישראל גם נמצאת במיקום אסטרטגי - והשאלה היא לא רק כמה אוניות מגיעות לנמל, אלא כמה זמן לוקח לטפל בכל אונייה, כמה מהר המידע מופץ לכל הגורמים, ועד כמה הגורמים השונים מתואמים ביניהם.

עד כמה המצב הגיאופוליטי משנה כיום את עולם הספנות?

״הספנות היא אחד הענפים הראשונים שמרגישים כל שינוי גיאופוליטי. כאשר יש מתיחות באזור מסוים, חברות ספנות צריכות לבחון מחדש את מסלולי ההפלגה, את עלויות הביטוח, את רמות הסיכון ואת זמני ההגעה של המטענים.

״ההשלכות אינן נעצרות בענף הספנות. שינוי של נתיב ימי יכול להשפיע על מחירי ההובלה ועל מועדי אספקת חומרי הגלם והמוצרים למפעלים, ליבואנים ולצרכנים.

״עבור ישראל, שהיא מדינה התלויה בנמלי הים שלה, יש לכך משמעות מיוחדת. אנחנו צריכים לשמור על הקשרים עם עולם הספנות הבינלאומי, לחזק את האמינות שלנו ולהבטיח שהמשק ימשיך ליהנות מקישוריות ימית גם בתקופות מורכבות״.

הגעת לכנס בהשתתפות נציגים ממדינות ערב, מאינדונזיה וממלזיה. היו לך חששות מהאופן שבו יתקבל נציג ישראלי?

״בהחלט. אני מודה שהיו לי לא מעט חששות להגיע לכנס בינלאומי בתקופה כזאת כנציג ישראלי. ידעתי שאפגוש אנשים ממדינות רבות, כולל מדינות שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתן, ולא ידעתי בדיוק למה לצפות. אבל אני מוכרח לומר שהחוויה הייתה חיובית מאוד. קיבלו אותי בצורה הטובה ביותר שאפשר. היו שיחות מקצועיות, מפגשים מעניינים והרבה מאוד פרגון. העובדה שנציג ישראלי יכול להגיע, להשתתף בדיונים המקצועיים ולקבל הערכה מעמיתים מרחבי העולם היא דבר שאסור לקחת כמובן מאליו.  עולם הספנות בנוי על קשרים בינלאומיים, אמון הדדי ושיתופי פעולה. אונייה שמגיעה לישראל היא חלק ממערכת עולמית של בעלי אוניות, מפעילים, סוכנים, נמלים וספקי שירותים. אם ישראל לא תהיה נוכחת בפורומים שבהם מתקיימים הדיונים המקצועיים ונבנים הקשרים העתידיים, אנחנו עלולים להישאר מחוץ לשיח.

״המפגש ביפן המחיש לי שגם בתקופה מורכבת מאוד מבחינה מדינית, קשרים מקצועיים יכולים להמשיך להתקיים ולהתחזק. אנשים רוצים לדבר על עסקים, על חדשנות, על איכות השירות ועל פתרונות לאתגרים משותפים. בעיניי, זו גם אחת הדרכים החשובות לשמור על מעמדה של ישראל כחלק בלתי נפרד מקהילת הספנות העולמית״.

איזה מסר אתה מביא איתך מהכנס למקבלי ההחלטות בישראל?

״אנחנו צריכים להתייחס לספנות ולנמלים כאל תשתית אסטרטגית לאומית, ולא רק כאל שירות לוגיסטי. העולם מתקדם לכיוון של נמלים חכמים, מערכות מידע משותפות ושימוש בטכנולוגיה כדי לצמצם עיכובים ולשפר את השירות. ישראל חייבת להיות חלק מהמהפכה הזאת. אנחנו צריכים לחשוב כיצד מייצרים כאן סביבה שבה כל הגורמים בשרשרת הסחר הימי עובדים בצורה מתואמת, יעילה ומתקדמת יותר בפלטפורמה אחת ששקופה לכולם.

״הלקח המרכזי שלי מסינגפור הוא שהיתרון של נמל מודרני לא נמדד רק במה שיש על הרציף, אלא גם במה שקורה מאחורי הקלעים. אם נדע לחבר בין הטכנולוגיה הישראלית לבין צורכי ענף הספנות, נוכל ליצור יתרון משמעותי למשק הישראלי.

״ובעיקר, אסור לנו להסתגר. דווקא עכשיו חשוב שישראל תהיה נוכחת בכל מקום שבו מעצבים את עתיד הסחר העולמי״.