בתוך 60 יום יגיש הממונה על ההגבלים העסקיים את פטור סוג בנוגע לקונפרנסים ימיים

בעולם הספנות ובאיגוד המשתמשים בהובלה ימית הגיבו בחשש מהעובדה שישראל תחמיר יותר מרוב העולם בכל הנוגע לרגולציה של ספנות קווית


00:00 ,17.05.2012 מאת: מערכת פורט2פורט

הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה הודיע כי יגיש בעוד 60 יום לאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים את כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג) בנוגע ל"הסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בינלאומית בים", דברי ההודעה.

גילה הזמין את הציבור להביע את הערותיו, והתנגדויותיו, אם ישנן, בפני הרשות להגבלים עסקיים.

במילים אחרות: והיה והוועדה לפטורים ולמיזוגים תאשר את הכללים שהגיש גילה, תיכנס ישראל לעידן בו לא יותר, על פי חוק, קיום קונפרנסים ימיים – תיאום מחירי ההובלה הימית.

בכך הולכת ישראל למעשה בעקבות אירופה, שהיתה האזור היחיד בעולם הסחר הימי שאסר על קיום קונפרנסים ימיים, עת החליטה על כך הנציבות האירופאית באוקטובר 2008.

לדברי מקורות בעולם הספנות הישראלי, הפטור בישראל נראה על פניו קיצוני יותר מזה שעבר באירופה, שלא לדבר עעל שאר העולם. השבוע התעוררו שאלות בנוגע להשפעתו על הסחר הבינלאומי מישראל ואליה.

נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה הגיב השבוע להצעת הממונה על ההגבלים העסקיים, באומרו שמדובר בהצעה מסובכת, שיש ללמוד אותה היטב.

לדעתו, החל כללים בינלאומיים צריכה להיעשות בהרמוניה על כללים אחרים בעולם. לא מדובר, אמר, על נושא ישראלי גרידא; מדובר על נושא בינלאומי בהגדרה.

"כיום קיימים למעשה שתי מערכות של כללים: בארה"ב ובאירופה. כאשר מדינות אלו, כולל ישראל, סוחרות עם אירופה, הן מתנהגות לפי הכללים האירופאיים. כאשר הן סוחרות עם ארה"ב, הן מתנהגות לפי הכללים שם. כאשר ארה"ב סוחרת עם אירופה, שתיהן נוהגות על פי הכללים המחמירים מבין השתיים. הפטור הישראלי יקבל טיפול דומה אם ייושם.

"אני כרגע לא רוצה להיכנס למסקנות ולתוצאות הפרטניות של יישום החוק, כי יש עליו תילי תילים של הסברים. לפני חודש, לדוגמא, יצא מחקר של הרשויות האמריקאיות, שבאו בביקורת על מה שקורה באירופה. הם ציינו במפורש שהסחר האירופאי עבר קפיצות וטלטלות רציניות מאוד של מחירים, בניגוד לכל סחר אחר בעולם.

"לגבינו, אנחנו מדינה קטנה. אם כל העולם ינהג לפי אירופה, או לפי ארה"ב, הרי שאין לנו ברירה וננהג כמו כולם. אולם זה לא המצב.

"מחוץ לנוסחה הפשוטה, של לקבוע את החוק המחמיר, יש גם בעיות מעשיות, כי החוק מורכב מסעיפים רבים. לפטור המוצע יש הסתייגויות ויש הנחיות, מתי הוא עובד ומתי לא עובד. כרגע לא ניתן לדעת בוודאות איזה חוק יחמיר יותר; הישראלי או האירופאי.

"והיה וכל ממונה על הגבלים בכל מקום בעולם יוציא את החוקים הבינלאומיים מטעמו - אי אפשר יהיה לנהל כך סחר חוץ. בכל מדינה, ולו הקטנה ביותר, יצטרכו לבחון מי מחמיר ומי לא מחמיר, ולנהוג לפני המחמיר יותר.

"סביר שהממונה ישמע הערות של כל שרותיהספנותוכל בעלי חברות הספנות בכל העולם. הם שותפים לסחר הישראלי לא פחות מצים".

זבה ביקש להדגיש, שאינו מביע דעה על ההצעה ולגבי טיבה, משום שהיא דרושה עיון ולמידה מעמיקים: "אינני מביע דעה כרגע על עצם טיבו של הפטור. אני כרגע מציין עובדות והתפתחותיות שחלו בשנים האחרונות, כתוצאה מחוקים וניסיונות לעשות חוקים בארצות שונות".

נשיא איגוד המשתמשים בהובלה ימית ד"ר גד שפר היה נחרץ יותר. כמו זבה, גם הוא הדגיש שמדובר בתגובה ראשונית בלבד, לפני לימוד מעמיק של ההצעה, אולם הוסיף: "על פניו, נראה שזה מקרה קלאסי להתבוננות לא מעמיקה מספיק בעובדות, שתקשה מאוד על תפעול וכושר התחרות של החברות הישראליות ביבוא וביצוא. אנחנו נהיה כנראה הסמן הקיצוני להגבלות בתפעול.

"בעולם אין קונפרנסים. אנחנו, כמשתמשים, הסכמנו עם עמדות חברות הספנות. אם שני הגופים מסכימים, למה להתערב חיצונית על מנת להטיל הגבלות? על פניו, נראה לנו שחטאו למטרה.

"חז"ל אמרו שהחיפזון מהשטן. למה לא קראו לספנות ולמשתמשים, לשמוע את הצעות לפני שאמורות להתפרסם? הרי טובת המשק לנגד עינינו. אין לי ספק שאם היו קוראים לשני הצדדיים, אני חושב שמן ההיגיון היה לשמוע את בעלי המקצוע. אלה שיושבים במגדל השן אינם בעלי מקצוע, הם אקדמאים".

\