בית משפט השלום: המכס צדק

בפסק דין שניתן לאחרונה, דן בית המשפט בסוגיה הנוגעת לסמכויות רשות המכס בפסילת הצהרות יבוא וקביעת ערך טובין חלופי לצורכי מס. במקרה זה, יבואן אשר ייבא אופנוע הארלי דוידסון בייבוא אישי, נדרש לשלם הפרשי מסים לאחר שהמכס פסל את הצהרת היבוא לגבי ערך האופנוע וקבע ערך גבוה יותר לצורכי מס.

עובדות המקרה: היבואן ייבא ביבוא אישי מארה״ב אופנוע מסוג הארלי דוידסון, מדגם FLFBS FAT BOY, ששנת ייצורו 2021. היבואן הצהיר בהצהרת היבוא כי מחיר האופנוע הוא 15,299 דולר. כאשר ביקש היבואן לשחרר את האופנוע מפיקוח המכס, בחן המכס את הערך המוצהר וקבע כי הערך אינו סביר בהיותו נמוך משמעותית ממחיר השוק של אופנועים דומים במדינת היצוא (ארה״ב). לפיכך, המכס קבע כי הערך לצרכי מכס הוא 21,729 דולר וזאת בהתבסס על מחירון ״לוי יצחק״ שהינו מחירון הרכבים והאופנועים הנפוץ בישראל.

טענות הצדדים: היבואן טען כי שגה המכס בפסילת הערך שבהצהרת היבוא וכי המחיר החליפי שנקבע הוא גבוה משמעותית מהערך הנכון. לעמדתו, האופנוע נקנה במחיר שנקוב בחשבונית וכתמיכה לעמדתו הוצגה מודעת המכירה של האופנוע. עוד טען כי טעה המכס שהתבסס על מחירון ישראלי שכן המכירה התבצעה בארה״ב.

לעומת זאת, המכס טען כי יש בסמכותו לבחון את המחיר המוצהר וזאת בהתאם לסעיפים 129-133 לפקודת המכס. לפי סעיפים אלה, קביעת המחיר תעשה לפי ״שיטת הערכה״ ובמקרה שבו לא ניתן להעריך את המחיר לפי טובין זהים או דומים – יש לקבוע מחיר לצרכי מס לפי מחיר המכירה בישראל.

לטענת המכס, בבחינת המחירון האמריקאי, הם הגיעו למסקנה שמחיר האופנוע המוצהר הינו נמוך ממחיר השוק בארה״ב, ולכן, לא ניתן לקבוע מחיר לפי שיטת הערכה של מחיר טובין דומים או זהים. על כן, נפסל המחיר המוצהר והוחל המחיר בישראל.

פסק דינו של בית משפט השלום

על מנת לענות על השאלה איזה מבין המחירים הוא המחיר הנכון ביותר של הטובין, יש לענות על שאלה, על מי מוטל נטל ההוכחה לקביעת המחיר. בית המשפט קבע כי בשלב הראשוני של הצהרת היבוא, על היבואן מוטל נטל ההוכחה להוכיח את אמיתות הערך המוצהר. זאת, מתוך הבנה כי היבואן הוא בעל המידע הטוב ביותר לגבי העסקה שביצע. לעומת זאת, בשלב השני, כאשר המכס מחליט לפסול את ההצהרה ולקבוע ערך חלופי, הנטל עובר אל המכס להראות כי פעל כדין ובסבירות בקביעת הערך החדש.

פסק הדין מדגיש את הסמכות הרחבה שניתנה למכס בחוק לפסול הצהרות יבוא ולקבוע ערכים חלופיים. עם זאת, סמכות זו אינה בלתי מוגבלת, והיא כפופה לכללי המשפט המנהלי ולעקרונות של סבירות ומידתיות. בית המשפט מציין כי למכס יש מדרג של שיטות לקביעת ערך חלופי, כאשר עליו לפעול בהתאם למדרג זה ולנמק את בחירותיו.

נקודה מעניינת שעלתה בפסק הדין נוגעת לאופן בו קבע המכס את הערך החלופי. במקרה זה, המכס השתמש במחירון ישראלי (מחירון לוי יצחק) לקביעת הערך, תוך ביצוע התאמות מסוימות. בית המשפט הביע ביקורת מסוימת על הסתמכות על מחירון ישראלי במקום מחירון מארץ המקור, אך בסופו של דבר לא התערב בקביעה זו. זאת, בעיקר לאור חזקת התקינות המנהלית והעובדה שהיבואן לא הצליח להרים את הנטל לסתור חזקה זו.

החלטה

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי היבואן לא הצליח להוכיח כי הערך של האופנוע הוא הערך שהוצהר בהצהרת היבוא. החלטת המכס לפסול את ההצהרה ולקבוע ערך חלופי נותרה על כנה.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש מחלקת מיסים (משותף) - יבוא, יצוא וסחר בינלאומי. בדוא״ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.