בשורות טובות ליבואנים ולסוכני המכס

פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בת"א בנוגע לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים מרחיב את תחולת הסעיף ומאפשר לקשת מקרים רחבה יותר להיכנס לתחולת הסעיף


00:00 ,15.03.2009 מאת: מערכת פורט2פורט

פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בת"א בנוגע לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים מרחיב את תחולת הסעיף ומאפשר לקשת מקרים רחבה יותר להיכנס לתחולת הסעיף
 
מאת עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב הדן בפרשנותו של סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. אמנם מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה שאין לו תוקף מחייב, ואולם אין ספק כי כמה מקביעותיו של בית המשפט מהוות בשורה טובה לציבור היבואנים ולסוכני מכס. אין לשכוח כי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים בא כתרופה למכה הניתכת על ראשו של יבואן שנדרש לשלם הפרשי מכס באופן רטרואקטיבי, ומאפשר לו לקבל פטור מתשלום ההפרשים בתנאים מסוימים. אלא שכל עוד מפורש הסעיף באופן מצמצם – קשה ליבואן לקבל את הפטור המיוחל. פסק הדין הנ"ל מרחיב את תחולת הסעיף ובכך מאפשר לקשת מקרים רחבה יותר להיכנס לתחולת הסעיף, ולהלן נסקור כמה נקודות מרכזיות בפסק הדין.
 
נפתח בהצגת הרקע להתדיינות: באותו עניין דובר בגבינות מתוצרת דנמרק, בעלות גידים ירוקים, המתאפיינות בגידי העובש, הנוצרים בהן כחלק מתהליך הבשלתן. היבואניות סיווגו את הגבינות בפרט מכס 04.06.9010, אשר דן ב"גבינה אחרת", ולאחר כשנתיים הוצאו להם הודעות חיוב, שכן לטענת רשות המכס הסיווג הנכון של הגבינות בעלות גידי העובש היה בפרט מכס 04.06.4010. הכולל גבינות המשתייכות למשפחת הגבינות הכחולות (Blue Chesses).
 
בתחילה היבואניות חלקו על עמד רשות המכס, בסברן שפעלו כדין בעת שבחרו שלא לסווג גבינות, שלטענתן הן בעלות גידים ירוקים, בפרט מכס גבינה כחולה הדן בגבינות בעלות גידים כחולים. אולם בעקבות הבהרה שניתנה על ידי ארגון המכס העולמי הוסכם על היבואניות כי פרט המכס של גבינות כחולות כולל גם גבינות בעלות גידים ירוקים, ועיקר יהבן הושלך על עמידתן בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים. משדחתה רשות המכס את הפנייה לקבלת פטור על פי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים פנו היבואניות לבית המשפט, אשר קיבל את עמדתן.
 
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים קובע כי לא יהא הנישום חייב בתשלום חסר אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הוכחו שלושת תנאי הסעיף.
 
התנאי הראשון קובע כי על היבואן להוכיח שהחסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר, או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה. בעניין זה קבע בית המשפט כי כאשר נמסר ברשומון היבוא סיווג שגוי, הדבר אינו מהווה מסירת ידיעה בלתי נכונה, שכן עניין הסיווג הינו עניין משפטי שאינו נכנס בגדר "ידיעה". אין ספק שמדובר בקביעה משמעותית ביותר לצורך עמידה בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, שכן כל גירעונות הסיווג קשורים לטעות סיווג הנעשית ברשומון היבוא, וקביעה לפיה סיווג שגוי הינו ידיעה בלתי נכונה היה סותם את הגולל על השימוש בחוק מסים עקיפים לקבלת פטור מגירעונות מכס בגין סיווג לקוי.
 
התנאי השני קובע כי על היבוא להוכיח כי לא ידע, ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר. תנאי זה הינו בדרך כלל אבן הנגף העומדת בדרכו של היבואן, שכן העניין נבחן גם במשקפי סוכן המכס – שלוחו של היבואן.
 
בדרך כלל המכשיר העומד להצדקתו של היבואן הוא קיומה של בדיקה פיזית שנערכה לטובין ושבה רשות המכס אישרה את הסיווג השגוי. במצב דברים זה יאמר היבואן – אם רשות המכס שגתה כמוני, הרי שלא ידעתי ולא הייתי צריך לדעת על החסר. כך למשל, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אמקור (ע"ש 1083/99 אמקור מקררים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק דין מיום 6.3.2005)  קיבל את עמדת אמקור וקבע, בין היתר, כי על אמקור לא היה לדעת על קיומו של החסר, שכן רשויות מס קניה ערכו ביקורות אצל אמקור במהלך השנים, אישר את דו"חותיה, ולא העירו לה על הטעויות. "במצב דברים זה", קבע בית המשפט, "איני רואה לזקוף את הטעות לחובתה (=של אמקור), והתנהלותה נראית לי סבירה בנסיבות העניין".
 
אלא שבענייננו לא נזכר בפסק הדין עניין הבדיקות הפיזיות, ובית המשפט השתית את קביעתו על בסיס ניתוח אחר. בית המשפט נעזר בעובדה כי ארגון המכס העולמי הזדקק להבהיר את פרשנות הביטוי גבינות בעלות גידים כחולים ולציין כי הוא כולל גם גבינות בעלות גידים ירוקים. בהתאם לכך הסיק בית המשפט כי מדובר בתיקון שמטרתו להבהיר כי "קודם לתיקון תחולת הפרט לא הייתה ברורה דיה ולכן נזקקו לתיקון מבהיר. מכאן שבמועד שקדם לתיקון ניתן לקבל את טענת התובעות כי לא ידעו או לא יכלו לדעת את ההגדרה הנכונה".
 
בית המשפט לא הסתפק בכך ואף הוסיף: "לעניין זה אני מקבלת גם את טענת התובעות כי לנוכח הקושי שבסיווג הרי כאשר מדובר ב"מקרה גבולי" בו הסיווג אינו ברור די, יש לקבל את טענת הנישום כי הוא לא ידע ולא צריך היה לדעת כי הסיווג שניתן על ידו שגוי". זאת כבר קביעה בעלת משמעות רחבה הרבה יותר.
 
זאת ועוד: בית המשפט עמד על כך שגם יצרן הגבינות סיווג את הטובין שלא כגבינה בעלת גידים כחולים, והסיק מכך שליבואניות היתה הייתה הצדקה לפרש את פרט המכס כפי שפרשו והן לא ידעו ולא היה עליהן לדעת כי מדובר בפרט שגוי.
 
לקביעות אלו של בית המשפט חשיבות רבה ביותר שכן הן מרחיבות באופן משמעותי את היקף המקרים שבהם היבואן יוכל לטעון שלא ידע ולא היה עליו לדעת על החסר.
 
כאמור, מדובר בפסק דין של ערכאה ראשונה שאין לו תוקף מחייב. אם הקביעות של פסק הדין יאומצו על ידי ערכאות גבוהות יותר, תהיה בכך הקלה משמעותית ביותר לציבור היבואנים וסוכני המכס. (ת.א.  072590/04 ויליפוד נ' מ"י, ליבואניות – עו"ד דורות וזיתון, למדינה – עו"ד סמרה)
 
מאמרים נוספים על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים ניתן למצוא כאן:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?CategoryID=233
 
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
 
עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:
 www.nadel-law.co.il.
 
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: www.tradelibrary.co.il