דין מחסן מטען אינו כדין מוביל אווירי

נדחה ערעורה של חברה לאיחסון ולמתן שירותים לוגיסטיים בנתב"ג בגין אבדן של מטען בעת שהיה בפיקוחה


12:02 ,20.05.2015 מאת: מערכת פורט2פורט

הדינים העוסקים בתובלה בינלאומית בדרך האוויר (אמנת ורשה, אמנת מונטריאול, חוק התובלה האווירית), מגבילים בצורה משמעותית את האפשרות להגיש תביעות נגד חברת תעופה בגין נזקים למטענים. בין השאר, דינים אלה קובעים מגבלת פיצוי (תקרה) ותקופת התיישנות קצרה באופן יחסי- שנתיים מיום הגעת המטוס ליעדו (או המועד שהיה צפוי להגיע).

 

גורמים רבים בשרשרת ההובלה האווירית, מלבד המוביל עצמו (חברת התעופה) מעוניינים לחסות תחת הגנות אלה. ולכן, מספר פעמים בעבר העלו גורמים כאלה טענות כי דינם צריך להיות כדין המוביל עצמו. 

 

לאחרונה נתן בית משפט מחוזי בתל אביב פסק דין, ששב וחזר על הלכות קודמות, לפיהן מחסן מטענים בנתב"ג לא ייהנה מהגנות שניתנות באמנות בינלאומיות למוביל אווירי. 

 

מדובר במקרה בו תבעה חברת ביטוח את חברה המעניקה שירותי איחסון ושירותים לוגיסטיים  בנתב"ג, לאחר שכ-100 יחידות זיכרון שהובלו מטייוואן לישראל אבדו בשעה שהיו בפיקוחה. 

 

להגנתה טענה חברת האיחסון כי יש לאפשר לה ליהנות מהגבלת אחריות, כאמור בסעיף 25 באמנת ורשה, בהיותה הסוכן, הלכה למעשה, של המוביל האווירי. 

 

עקרון הגבלת האחריות קבוע במסגרת סעיף 25א לאמנת ורשה ומאפשר להפחית בצורה משמעותית את ההשתתפות של מי שמהווה סוכן או נותן שירות ("משמש") של המוביל האווירי. בכך, החברה טענה כי בינה לבין המוביל האווירי קיים חוזה אשר יוצר ביניהם יחסים הדוקים, שהינם בבחינת אותם יחסי סוכנות בהתאם לאמנת ורשה. 

 

בנוסף טענה החברה כי שלב התובלה האווירית ממילא מסתיים רק לאחר שנמסר המטען לנשגר, ולא כאשר מוסר המוביל האווירי את המטען לידיה. בכך היא הסתמכה על סעיף 18 לאמנת ורשה, הקובע כי במקרה של נזק למטען בקטע התובלה שבוצע לצורך "delivery", ייחשב הקטע כחלק מן התובלה האווירית (וככזה באחריות המוביל האווירי) "אף אם בוצע ביבשה, בים, בנהר, או מחוץ לשדה התעופה".  

 

בית משפט השלום דחה את טענות חברת האיחסון וקבע כי דינה אינו כדין מוביל אווירי. לאור זאת הגישה החברה ערעור לבית המשפט המחוזי. 

 

בית המשפט המחוזי בחן את השאלה האם חברת האיחסון יכולה להיחשב כ"משמש או סוכן של מוביל", והשיב על כך בשלילה. בית המשפט התבסס, בין השאר, על החלטת בית המשפט העליון בעניין אחר, שם נקבע בהקשר דומה כי: "עד לשלב בו נמסרת ההשגחה במטען לחברת התעופה, פועלת חברת האיחסון מכוח עצמה ולמטרות המוגדרות שלשמן היא נוצרה והן: אחסנה, האחדה, פריקה, שילוח, ניטול וטעינה של מטענים, טעינה ופריקה של מטוסים וכן למטרות של פקודת המכס המתבצעות אף הן במחסניה". 

 

בית המשפט גם הפנה לעמדה שהובעה בפסק דין נוסף, שם נקבע - בשים לב למעמדה המונופוליסטי של החברה ולעובדה ששירותיה נכפים על חברות הבלדרות: "לנוכח תכליתה של אמנת ורשה, מעמדה המונופוליסטי של החברה, ולאור הלכות בית המשפט העליון, יש לקבוע כי היא איננה בגדר סוכן של מוביל אווירי". 

 

חברת האיחסון העלתה את הטענה לפיה היא כבר אינה מונופול, וכי בשנת 2008 (לפני שניתנו פסקי הדין שצוטטו לעיל) היא הופרטה. אולם, בית המשפט דחה את טענתה וקבע כי במועד הרלבנטי שבו אבדו כרטיסי הזיכרון נשוא התביעה, כל המטענים שהגיעו לישראל הועברו למחסניה עם נחיתתם, עד לסיום בדיקות המכס. לפיכך, כל עוד החברה נהנית ממעמדה המונופוליסטי, וכל עוד שירותיה נכפים על היבואנים, נפסק כי אין הצדקה להעניק לה את ההגנה הקבועה באמנת ורשה לגבי מוביל אווירי. 

 

לכן נדחה הערעור וחברת האיחסון חויבה לשלם הוצאות משפט בשלב הערעור וכן שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.

 

 

 

דין מחסן מטען אינו כדין מוביל אווירי* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]