דינו של מחסן לוגיסטי אינו כדין סוכנו של מוביל אווירי

בית המשפט קיבל את תביעת חברת אליהו במלואה וחייב את המחסן הלוגיסטי בסכום התביעה בסך 15,265 ש"ח, בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח


00:00 ,31.08.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בתל-אביב תביעת של חברת ביטוח נגד מחסן לוגיסטי, וקבע כי מחסן לוגיסטי אינו יכול ליהנות מן ההגנות המוקנות לסוכן המוביל אווירי על פי אמנת ורשה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

יבואן ייבא ארצה מטייוואן מטען של 1,031 יחידות זיכרון למחשב, המאוחסנות בשני קרטונים. המטען הובל בשני מקטעי טיסה: הראשון מטייוואן לבנגקוק והשני מבנגקוק לישראל, כאשר המקטע השני של ההובלה בוצע על ידי חברת הובלה אווירית.

המטען נקלט במחסן לוגיסטי ללא הערה על נזק, אולם כעבור יומיים, בעת שחרורו, דרש נהג הרכב שהגיע לאסוף את המטען כי המחסן הלוגיסטי יערוך בדיקת נזק. בדיקה זו נערכת, כידוע, בהוראת המחסן לוגיסטי ועל ידי עובדי המכס. במסגרת הבדיקה, נתגלה חוסר של 100 יחידות במטען, בשווי כולל של 15,265 ש"ח.

חברת אליהו, אשר ביטחה את המטען, שילמה ליבואן המבוטח את תגמולי הביטוח, והגישה תביעת שיבוב כנגד חברת התעופה, שנקר (המשלחת), המחסן הלוגיסטי ורשות שדות התעופה. לימים, ולאחר שנתקיים דיון ההוכחות בתיק, הודיעה חברת אליהו כי היא מבקשת למחוק את כל הנתבעות מלבד מחסן לוגיסטי, וזאת מן הטעם כי הנסיבות שהוכחו מעידות על כך שהחוסר במטען נגרם בעת שהיה ברשות המחסן לוגיסטי.

המחסן הלוגיסטי כפר בטענות חברת אליהו, והכחיש כי החוסר אירע אצלו. בנוסף, טען הוא כי אחריותו מוגבלת הן מכוח תנאי ההתקשרות שלו עם היבואן, והן מכוח אמנת ורשה, בהיותו סוכן של המוביל האווירי.

פסק-הדין:

בית המשפט בחן את עדויות הצדדים, וקבע כי חוות דעתו של השמאי מטעם אליהו לא נסתרה, ועל כן ערך המטען ותגמולי הביטוח ששולמו הוכחו בפניו כדבעי. אשר לאחריותו של המחסן הלוגיסטי, נקבע כי משהובל המטען מבנגקוק לישראל תחת שטר מטען נקי, בו צוין כי הוא כלל 1,031 יחידות, ומשנקלט המטען במחסן הלוגיסטי ללא הערות על נזק או חוסר מצד המחסן הלוגיסטי, ועם זאת שוחרר עם תיעוד על חוסר – עבר הנטל להוכחת אי-ההתרשלות לכתפי המחסן הלוגיסטי.

בית המשפט קבע כי המחסן הלוגיסטי הנו שומר בשכר, ששמירת המטען לא הייתה מטרה טפלה להחזקתו על ידה לפי חוק השומרים, ועל כן ממילא מוטל נטל ההוכחה עליו על פי החוק. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, פטורה חברת אליהו מלהוכיח את רשלנות המחסן הלוגיסטי (יצוין, כי עמדת בית המשפט בעניין מעמדו של המחסן הלוגיסטי כשומר בשכר כאמור תואמת פסיקה שניתנה לאחרונה על ידי בית משפט השלום בקריות, בעניין תא"מ (קריות) 6605-12-08 חאתם עאבד נ' מחסני ערובה - נעמן בע"מ).

המחסן הלוגיסטי, מצדו, לא הביא לעדות את העובדים אשר באו במגע עם המטען בעת שהותו אצלו, וכן לא הציג את סרטי מצלמות האבטחה, על אף שהיה בידו לעשות כן, וכל זאת, לאחר שהזדרז וערך את בדיקת הנזק בטרם הגעת השמאי מטעם חברת אליהו, אשר בסופו של דבר לא נכח בבדיקה.

בנוסף, בחן בית המשפט את תמונות המטען שצולמו על ידי שמאי חברת אליהו בעת השחרור, ומצא כי קיים הבדל בין צורת הקרטון בו נתגלה החוסר, לבין צורת הקרטון השני, בו לא היה חוסר. בנסיבות אלה, ומשלא עלה בידו של המחסן הלוגיסטי לסתור את טענות חברת אליהו, נקבע כי הוא לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו על פי דיני הראיות, וכי הוא התרשל בשמירה על המטען.

ביחס לטענת המחסן הלוגיסטי כי דינו כדין סוכן המוביל האווירי,נקבע כי המחסן הלוגיסטי אינו חוסה תחת מגבלת האחריות הקבועה באמנת ורשה על המוביל האווירי ומשמשיו או סוכניו (מגבלה, אשר נקלטה במשפט הישראלי מכוח חוק התובלה האווירית). זאת, שכן המחסן הלוגיסטי הנו מעין מונופול דה-פקטו, והבחירה בו לא נעשית על ידי היבואן כי אם על ידי המוביל האווירי. נקבע, בהקשר זה, כי הרחבת יתר של הביטוי "משמש או סוכן של המוביל" גם לגבי פעילויות שחלות לאחר סיום ההובלה האווירית במובנה המילולי, כמו למשל בשלב האחסנה שלאחר ההובלה, טומן בחובו כשל שוק המתבטא בכך שכל הגורמים העוסקים בהעברת מטען ובכללם מובילים יבשתיים סוכנים לוגיסטיים וכו' יהיו פטורים למעשה מאחריות, בעוד שחברות הביטוח, אשר תהיינה מודעות לחוסר יכולתן לשבב תגמולי ביטוח ששילמו, יקשיחו את תנאי הביטוח ואת עלויותיו. בית המשפט גם דחה את הסתמכות המחסן הלוגיסטי על פסק-דין קודם משנת 2010 בו נפסק כי דינו כסוכן של המוביל האווירי.

אשר לטענת המחסן הלוגיסטי בדבר הגבלת האחריות מכוח תנאי ההתקשרות, נפסק כי ההפניה אליהם נעשית על גבי פקודת המסירה של המטען, באופן שהיבואן-המבוטח רשאי לקבל או לדחות את תנאי ההתקשרות רק בשלב שבו הוא, למעשה, חייב להוציא את המטען. לפיכך, כדברי בית המשפט, מדובר ב"טענה אדנותית ומקפחת שאינה מתיישבת עם המציאות", שדינה להידחות.

לכן, בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעת חברת אליהו במלואה, וחייב את המחסן הלוגיסטי בסכום התביעה בסך 15,265 ש"ח, בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח.

(תא"מ (שלום ת"א) 51696-07 אליהו בע"מ - חברה לבטוח נ' אל על נתיבי אויר לישראל ואח', פסק דין מיום 23.8.11, השופט בן-חיים, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו)

הערות:

בעניין מגבלת אחריותה, ניסה המחסן הלוגיסטי להסתמך על פסק-דין שניתן לטובתו לא מכבר, שם נקבע כי היא נהנה ממגבלת האחריות של סוכן המוביל האווירי (ת.א. 19308-01 תגה רכיבים אלקטרוניים בע"מ ואח' נ' DHL Express Worldwide ואח', יוני 2010).

באותו מקרה, חברת תגה רכיבים אלקטרוניים ייבאה מאנגליה לישראל מטען של רכיבים אלקטרוניים למחשבים. חברת הביטוח הפניקס ביטחה את המטען, אשר אוחסן במחסן לוגיסטי ונגנב (חלקית) על ידי עובד של DHL.

בעניין תגה הנ"ל, קבע בית המשפט כי מחסן לוגיסטי מהווה חוליה מרכזית וחשובה בתהליך ההובלה האווירית, היות והמטענים מועברים למחסניה עם פריקתם, וקיים קשר בין חברות הבלדרות לבין עובדי מחסן לוגיסטי במהלך אחסון המטענים ושחרורם. בית המשפט קבע, אם כן, כי מחסן לוגיסטי מעניק שירותים חיוניים למוביל האווירי ולכן אפשר לראותו כ"סוכן" של המוביל האווירי, לצורך אמנת ורשה.

לעומת זאת, במקרה המתואר לעיל,דחה, כאמור, בית המשפט את הסתמכות מחסן לוגיסטי על פסק-הדין בעניין תגה, והגיע לתוצאה שונה, וזאת על אף שאין הבדל מהותי בתפקידו של מחסן לוגיסטי, ובשני המקרים האירוע הנוגע למטען התרחש בזמן האחסנה אצלו.

מכיוון שפסק-הדין בעניין תגה ניתן בבית משפט השלום, לא היה חייב בית המשפט לפסוק על פיו במקרה דלעיל, שכן פסק דין שניתן בבית משפט השלום אינו מהווה תקדים מחייב.


האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il