האם רואה חשבון חייב לייעץ ללקוח בעניין חבות במס קניה?

חברה שייבאה מיכלי אלכוהול גדולים, מהלה אותם במים בישראל והעבירה לבקבוקים קטנים, לא ידעה שמדובר ב"פעולות ייצור" ולא שילמה מס קניה. החברה תבעה את רואה החשבון בטענה שעליו לשלם הוצאות המסים בהם חויבה


00:00 ,20.02.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

חברות עסקיות רבות נעזרות באופן קבוע ביועצים מסוגים שונים במסגרת ניהול פעולתן, וביניהם עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס ועוד. ביחס לרואה חשבון, האם מוטלת עליו החובה לבחון את פעולות החברה ולייעץ לה כאשר פעולות מסוימות מצמיחות חבות במסים?

ומה קורה כאשר רואה החשבון לא מתריע, ובדיעבד נדרש מס מן החברה? האם רואה החשבון אחראי למחדל זה כלפי החברה? עניין זה עלה לדיון לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה.

עובדות המקרה

חברה מסחרית ייבאה מיכלי אלכוהול גדולים, מהלה אותם במים בישראל והעבירה אותם לבקבוקים קטנים יותר לצורך מכירה ללקוחותיה. החברה העסיקה רואה חשבון למשך תקופה ארוכה. החברה לא ידעה כי פעולות אלה של מהילה במים והעברה לבקבוקים קטנים יותר נחשבות כ"פעולות ייצור" המחייבות פתיחת תיק ותשלום מס קניה, ועניין זה נודע לה לראשונה עת נעצר מנהלה על ידי חוקרי מכס בחשד לביצוע עבירות על חוק מס קניה.

בסופו של דבר, נפתחו הליכים פליליים נגד החברה ובמסגרתם הושג הסדר טיעון לפיו שילמה החברה מס בסכום של כ-250 אלף שקלים ובנוסף נשאה החברה בעלות ייצוג משפטי בסך של כ-290 אלף שקלים. על כן, הגישה החברה תביעה כספית נגד רואה החשבון וטענה כי עליו לשאת בהוצאות אלה.

טענות החברה

החברה טענה כי קיבלה במשך שנים רבות ייעוץ מרואה החשבון, סמכה על מקצועיותו, ופעלה תמיד בהתאם להוראותיו. החברה טענה כי במקרה זה רואה החשבון התרשל משום שלא הפנה את תשומת לבה לחובת תשלום מס קניה על פעולותיה.

טענות ההגנה של רואה החשבון

רואה החשבון טען שהחברה פעלה בניגוד לחוק, וכעת היא מנסה להטיל עליו את האחריות לכך. רואה החשבון טען שתפקידו התמצה בטיפול בנושא הדיווח החשבונאי ועריכת דוחות לשלטונות המס בלבד. עוד נטען כי, מעולם לא שימש כמנהל ספרי חשבונות או יועץ של החברה בענייני מס קניה.

פסק-דינו של בית המשפט

בית המשפט התמקד תחילה בשאלה העובדתית האם רואה החשבון, נוסף על תפקידו כרואה חשבון של החברה, שימש כיועץ כלכלי או יועץ לענייני מס קניה ומכס, והאם נתן בפועל חוות דעת לחברה לפיה פעולותיה אינן חייבות במס קניה. בעניין זה פסק בית המשפט כי מכיוון שרואה החשבון לא היה שותף עסקי בחברה, לא קיבל נתח מהרווחים, לא היה בעל מניות ולא קיבל שכר על יעוץ, ניתן להסיק כי לא שימש כיועץ של החברה. בית המשפט ציין כי, נוצר לו הרושם שהחברה לא עשתה די על מנת לברר האם פעולתה חייבת במס, והיא מנסה להטיל את האחריות בדיעבד על רואה החשבון שלה.

משקבע בית המשפט כי רואה החשבון לא שימש כיועץ, עבר לדון בשאלה האם מתוקף תפקידו מוטלת עליו חובה כלשהי לתת חוות-דעת בעניין חבות במס קניה. בית המשפט קבע כי, לפי הוראות חוק רואי החשבון, תפקידו של רואה החשבון הוא עמידה על נכונות החשבונות והדוחות הכספיים והדאגה שיערכו בצורה נאותה, וכך נעשה כאן.

בית המשפט ציין כי אמנם מוטלת על רואה חשבון חובת זהירות במילוי תפקידו, אך חובה זו אין פירושה לדרוש מרואה חשבון לתת חוות-דעת על פעילות החברה כאשר פרטי הפעילות לא ידועים לו.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי אין לתביעת החברה כלפי רואה החשבון כל בסיס ודינה להידחות. לאור זאת, חייב בית המשפט את החברה בהוצאות משפט בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 11 אלף שקלים.

(ת.א. (שלום חיפה) 7507-07 כפרי נ' שראל, פסק-דין מיום 30.1.11, השופטת ג'אדה בסול. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il