הפיקוח על יצוא בטחוני – משטר MTCR

סקירה על משטר פיקוח ליצוא טובין הקשורים לתחום הטילים הכבדים, כולל פיקוח על הטכנולוגיה הקשורה לתחום. חלק ראשון


10:10 ,08.08.2016 מאת: מערכת פורט2פורט

מטרת משטרי הפיקוח הביטחוני והדו-שימושי השונים היא להסדיר את תחום היצוא הביטחוני, וזאת מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינות.

 

כחלק מהמשטרים, כונן משטר ה-MTCR, משטר פיקוח על יצוא טובין הקשורים לתחום הטילים הכבדים, כולל פיקוח על הטכנולוגיה הקשורה לתחום. במסגרת סקירה זו נדון במשטר זה.

 

משטר הפיקוח על טכנולוגית טילים (MTCR)

 

משטר הפיקוח על טכנולוגיות טילים (MTCR ;Missile Technology Control Regime) הינו משטר בינלאומי לבקרה על סחר בטובין מסוג טילים והטכנולוגיות רלוונטיות לתחום. המשטר נוסד בשנת 1987 על ידי מדינות G-7, אשר ראו לנגד עיניהם את הסכנה הטמונה לאנושות במעבר בלתי מבוקר של טובין מסוג טילים שעלולים לשמש למטרות גרעיניות, ועל כן פעלו לייסוד משטר ה-MTCR.

 

כאמור, המשטר מכוון באופן ספציפי לפקח על טובין המשמשים בתחום הטילים למטרות גרעיניות (בשונה ממשטרי פיקוח כללים, דוגמת Wassenaar), וככזה הוא מגדיר "תנאי סף": טובין שמפוקחים על ידי משטר זה יהיו בעלי יכולת נשיאה מינימלי של 500 ק"ג, ובעלי טווח שיגור של 300 ק"מ לפחות. מדי שנה, נערך דיון מקצועי במשטר על מנת לעדכן אותו ולשמור עליו רלוונטי ואפקטיבי בחלוף הזמן ועם התקדמות הטכנולוגיה.

 

כיום חברות במשטר בצורה 35 מדינות, אשר חתמו ואימצו באופן רשמי את משטר הפיקוח MTCR. עם זאת, ישנן מדינות נוספות בעולם, ובתוכן ישראל, שאינן במעמד "מדינה חברה" אולם הלכה למעשה הן מקיימות משטר פיקוח דומה עד זהה בכך שמאמצים בחקיקה מקומית הוראות המשטר והעדכונים החלים בו.

 

האסדרה על יצוא טובין וטכנולוגיות לטילים מחולקת במשטר ה-MTCR לקטגוריות כדלהלן:

קטגוריה I: הקטגוריה "הרגישה", בה מופיעים הפריטים המפוקחים ביותר. הקטגוריה קובעת רשימה של מערכות שלמות לנשיאת 500 ק"ג ומעלה, לטווח מינימאלי של 300 ק"מ.

מערכות מושלמות לשיגור: כוללת מערכות מושלמות של משגרים וטילים, תוכנות לטובין אלו וטכנולוגיה לפיתוח והפעלה.

רכבי שיגור, רקטות, טילי שיוט, ומל"טים ייחודיים.

מערכות משנה: כוללת מערכות לייצור המערכות הנ"ל וכן מערכות לתפעול ותמיכה של המערכות הנ"ל. הקטגוריה כוללת גם תוכנות וטכנולוגיה קשורה.

 

קטגוריה II: קטגוריה פחות רגישה, הכוללת פריטים הן לשוק הביטחוני והן לשוק האזרחי.

ציוד ורכיבי התנעה: הקטגוריה כוללת מנועים מסוגים שונים, מיכלים לחומרי הנעה, מיכלי בידוד לטילים ועוד.

חומרי בעירה וכימיקלים: חומרי בעירה וכימיקלים שונים, וייצורם.

רכיבי מבנה: חומרים ורכיבים למבנה ציוד מפוקח.

רכיבי ניווט ואוריינטציה: ג'יירו, מנגנוני כיוון מגנטיים ועוד.

בקרת טיסה

אוויוניקה: רכיבי אלקטרוניקה לתחום התעופה.

תומכי שיגור: רכיבים, כלים ומערכות תומכות שיגור (Launch).

מחשוב וחלקי מחשוב לציוד המפוקח (כולל מודלים להדמיה)

ממירי אנלוג-דיגיטל

ציוד בחינה לבדיקת ציוד מפוקח

ציוד התחמקות מרדאר ("חמקנות" - Stealth)

מערכות הגנה מתופעות גרעיניות: ציוד אלקטרוני עמיד לקרינה וכיו"ב.

 

MTCR בישראל

 

על אף שמדינת ישראל אינה חתומה על אמנת MTCR, חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, התשס"ז-2007, מתייחס מפורשות למשטר זה ומאמץ אותו. יתרה מכך, בעת בקשת רישיון מאפ"י למוצר המפוקח על פי MTCR, יש לנקוט בקוד ייחודי שמופיע ברשימת הפיקוח של ה-MTCR, ובהתאם לנהלי MTCR המתפרסמים באתר הרשמי.

 

בנוסף לבקשת הרישיון למוצר המפוקח על פי MTCR, יש להגיש הצהרה ייחודית ("הצהרת MTCR") שעליה יחתום המשתמש הסופי, וזאת על מנת לוודא את היעד האחרון אליו יגיעו הטובין.

 

 


 

הפיקוח על יצוא בטחוני – משטר MTCR* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]