יצרני הפלדה: הערובה הזמנית צודקת ותמנע יבוא העלול להרוס את התעשייה

היצרנים מזהירים כי ביטול הערובה הזמנית יגרום למשבר עמוק בתעשיית הפלדה ולפגיעה בעובדים רבים. היצרנים הראו כי שינויים במחירי הברזל אינם משפיעים על מחירי הדירות ושוק הנדל"ן או על הקבלנים עצמם
 
מאת עו"ד גיל נדל ועו"ד קרן לוי-חפץ
 
יצרני הפלדה לבניין הגישו בשבוע שעבר לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים את תגובתם לבקשת הקבלנים להקפאת הערובה הזמנית לייבוא ברזל לבנייה, שנקבעה על ידי הממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת, ראובן פסח. בתגובתם, שהוגשה ע"י עו"ד גיל נדל ועו"ד קרן לוי-חפץ מזהירים יצרני הפלדה כי ביטול הערובה הזמנית, שהתקבלה באופן מוצדק ומקצועי, יגרום למשבר עמוק בתעשיית הפלדה ולפגיעה באלפי עובדים ישירים ועקיפים.
 
עוד טוענים היצרנים הישראלים כי הבאת ברזל מחו"ל במחיר שהוא נמוך מעלויות הייצור מהווה, על פי האמנות הבינלאומיות, סחר בלתי הוגן ומחייבת את הממשלה להגן על התעשייה המקומית מיבוא של מלאים עצומים שהצטברו בתורכיה ובמדינות נוספות, אשר נמכרים במחירים בלתי הגיוניים מבחינה כלכלית - פחות מעלות הייצור. לזה בדיוק, טוענים היצרנים, נועדו ההגנות, המעוגנות בכל האמנות הבינלאומיות.
 
עוד אומרים היצרנים הישראלים כי ההחלטה התקבלה לאחר בדיקה מעמיקה של הממונה במשרד התמ"ת וכי בניגוד לטענת הקבלנים מחירי הדירות נקבעים קודם כל על בסיס היצע וביקוש וכי ההשפעה של מחיר הברזל הינה שולית. הראייה לכך היא שמחירי הדירות לא ירדו בעת האחרונה, על אף צניחה עולמית במחירי הברזל בכ-70%!
 
עוד טענו היצרנים כי לקבלנים לא נגרם כל נזק כתוצאה מחובת הפקדת הערובה הזמנית על היבוא, שכן רוב החוזים של הקבלנים צמודים למדד תשומות הבנייה, באופן שייקור חומר הגלם לא יחול עליהם. כמו כן הראו היצרנים כי פרויקטים רבים של הקבלנים נחתמו ויצאו לדרך בתקופה שבה מחיר הברזל היה גבוה יותר ממחירו כיום.
 
בנוסף טענו היצרנים, באמצעות עו"ד גיל נדל ועו"ד קרן לוי-חפץ, כי מדובר, למעשה, בעתירה מוקדמת שהוגשה על ידי הקבלנים, שכן הקבלנים, בטרם עתרו לבית המשפט, לא פנו אל הרשות המינהלית ולא שטחו בפניהם את עמדתם.
 
היצרנים טענו, בנוסף, כי לקבלנים אין למעשה זכות עמידה בפני ביהמ"ש בשלב הנוכחי של ההליך, שכן החוק מאפשר בשלב הזה רק ליבואנים וליצרנים זרים להתגונן כנגד הערובה הזמנית. בנוסף ביקשו היצרנים לדחות את דרישת הקבלנים להתערבות ביהמ"ש בהחלטת הממונה בטענה כי בהסתמך על שורה ארוכה של פסקי דין קודמים, אין זה מדרכו של ביהמ"ש להתערב בשיקולים מקצועיים של הרשות המנהלית, במיוחד במקרה כגון זה שבו הממונה על היטלי הסחר מוחזק כבעל מומחיות בכלכלת סחר חוץ.