סקירה משפטית: יצואן ביטחוני שחטא לא יצא נשכר

יצואן שלא קיבל אישור לייצא ציוד ביטחוני, דרש ממשרד הביטחון לרכוש ממנו את ציוד שנקנה. לאחר שתביעת היצואן נדחתה בבית המשפט המחוזי, הוא ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון


00:00 ,07.04.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

תחום הסחר בכלי נשק ובציוד צבאי שונה באופן מהותי מתחומים אחרים במסחר. בשל רגישותו, תחום זה מחייב פיקוח הדוק יותר של רשויות המדינה (בעיקר משרד הביטחון), המתבטא למשל בדרישות רגולציה מחמירות יותר (קבלת אישורים ורשיונות).

תחום זה מוסדר בעיקר על ידי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז-2007, הקובע כי סחר וייצוא בציוד ביטחוני מחייב קבלת רשיון ממשרד הביטחון.

החוק מאמץ הסדר בינלאומי המכונה "הסדר וסנאר" (Wassenaar agreement on export controls for conventional arms and dual-use goods and technologies), אשר קובע, באופן כללי, כי סחר בציוד המשמש למטרות ביטחוניות וציוד "דו שימושי" (היכול לשרת מטרות ביטחוניות או אזרחיות) מסוגים מסוימים- מחייב הסדרה ורישוי. פירוט הציוד לפי כל קטגוריה נמצא בהסדר הבינלאומי ואומץ בחקיקה הישראלית. החוק הישראלי מגדיר ציוד ביטחוני כציוד לחימה, ציוד טילים וציוד דו-שימושי מפוקח.

לאחרונה עלתה לדיון בבית המשפט העליון מחלוקת בין יצואן ציוד ביטחוני לבין משרד הביטחון, במצב שבו היצואן לא קיבל היתר לייצא, ודרש ממשרד הביטחון לרכוש ממנו בחזרה את הציוד שנקנה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת קמטק עוסקתבסחרבפריטיםצבאייםשהיארוכשת מגופיםשונים, ובראשם משרדהביטחון. מאחר ומדובר בפריטים צבאיים, הסחרבהם מחייבקבלתהיתר ממשרדהביטחוןלשםניהולמשאומתןעם לקוחות פוטנציאליים, והיתרנוסףלשםיצואהפריטיםהמבוקשיםללקוח.

חברת קמטק רכשה מספר פריטים צבאיים ממשרד הביטחון בהתאם לחוזה שנחתם בין הצדדים, וזאת כאשר בזמן הרכישה טרם היה לקוח פוטנציאלי שהתעניין בהם, ומבלי שהציגה למשרד הביטחון אישורים מתאימים.

בשלב מסוים, נערכה חקירה פלילית נגד החברה מחוץ לישראל והסתבר כי החברה ייצאה פריטים צבאיים שמקורם בארה"ב מבלי לקבל אישור מתאים תוך שהיא מוסרת פרטים לא נכונים על יעדי הייצוא, והחברה הורשעה בגין זאת וגם בגין מעשים נוספים.

לאור זאת, החליט משרד הביטחון להשעות את ההיתרים שניתנו לחברה והפסיק למכור לה ציוד צבאי.

ביחס לציוד שכבר נמכר לה, החברה טענה כי בהתאם לחוזה בינה ובין משרד הביטחון, כאשר מצוי בידי החברה ציוד צבאי שנמכר לה ומשרד הביטחון אינו מעניק לה היתרי יצוא, משרד הביטחון חייב לרכוש ממנה את הציוד ולהשיב לה את התמורה, ולאור זאת הגישה תביעה נגד משרד הביטחון בנושא.

לב המחלוקת בין הצדדים היה הסעיף הנ"ל בחוזה

"היהוחרףהאמורלעילבהסכםזה, ולמרותבדיקה מוקדמתשלהקונה, אשראישרהלוכייינתןלוהיתר יצוא, לאיוכלהמשרדלהעניקלוהיתרזה, יהיההקונה רשאילהחזירלמשרדאתאותםטוביןאשרלאקיבל בגינםהיתריצואוהמשרדיחזירלקונהאתתמורתם".

תביעת החברה בבית המשפט המחוזי נדחתה, והחברה ערערה לבית המשפט העליון שנתן את פסק-דינו בימים אלה.

פסק-דינו של בית המשפט העליון בערעור

בית המשפט חזר על הכלל הידוע לפיו חוזה יש לנתח לפי לשונו ולפי תכליתו.

מבחינה לשונית, נפסק כי ניתן להבין מן הסעיף השנוי במחלוקת כי אין משמעות לגורם האשם בכך שלא ניתן היתר יצוא. כלומר, נפסק שגם אם החברה אשמה בכך שלא ניתן לה היתר יצוא, עדיין ניתן להבין מלשון החוזה כי משרד הביטחון חייב לרכוש ממנה בחזרה את הפריטים מאחר והצדדים לא החריגו מצב שכזה.

מבחינת תכלית החוזה- נפסק כי התכלית של המנגנון המאפשר לרוכש ציוד צבאי ממשרד הביטחון להשיבו ולקבל את כספו, היא כפולה:

1. לעודד את הסוחרים לרכוש פריטים ממשרד הביטחון באמצעות אופציה של מכירה בחזרה.

2. רצונו של משרד הביטחון להגן על סוחרים הפועלים בשוק שתנודותיו לא ידועות ואינן בשליטת הסוחרים, מלהגיע לקריסה כלכלית.

לאור זאת, נפסק כי תכליות אלו אינן מצדיקות לאפשר לסוחר שעבר עבירות פליליות ושבאשמתו לא קיבל היתר לייצא, להשיב את הסחורה ולקבל את כספו.

לאור כל האמור, נדחה ערעורה של החברה והיא חויבה בתשלום הוצאות של 50 אלף שקלים.

(ע"א 3375/06 קמטק מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, פסק-דין מיום 22.3.11, בית המשפט העליון, השופטים חיות, פוגלמן ועמית)

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il