גבולות המותר והאסור ביבוא מקביל

בית המשפט העליון נדרש לשאלה בנוגע ליבוא מקביל של חברה מבני ברק, שייבאה לארץ את מותגי ההלבשה טומי הילפיגר


14:04 ,23.11.2014 מאת: עו"ד חיה זינגר

טובין בעלי מוניטין בינלאומי מיובאים לישראל ע"י יבואן רשמי, הקשור בקשר חוזי עם בעל זכויות הקניין הרוחני במותג הבינלאומי, שמקום מושבו בחו"ל. במקביל ליבוא ע"י היבואן הרשמי, מבצעים יבואנים אחרים "יבוא מקביל" של הטובין בעלי המוניטין הבינלאומי.

 

היבואנים המקבילים, אינם יכולים לרכוש את המוצר מבעל הזכויות בחו"ל ישירות, שכן בעל הזכויות בחו"ל קשור בקשר חוזי, כאמור, עם היבואן הרשמי. לכן, רוכשים היבואנים המקבילים את הטובין מספקים במדינות אחרות.

 

כבר לפני כ-40 שנה, קבע בית המשפט העליון כי יבוא מקביל הוא מותר וחוקי על פי הדין בישראל. הפסיקה מאז הוסיפה וקבעה כי היבוא המקביל רצוי, בהיותו חשוב לקידום תחרות חופשית ולהוזלת המוצרים עבור הצרכן.

 

גם הרגולציה הולכת בדרך של פתיחת השוק ליבוא מקביל וכיום לא נותרו כמעט מוצרים שלא ניתן לקבל רישיון לייבאם ביבוא מקביל.

 

יובהר, כי יבוא מקביל הוא יבוא של מוצר מקורי, שמקורו, בראשית שרשרת השיווק, בבעל זכויות הקניין הרוחני (בסימן המסחר או במוניטין הבינלאומי) ולא, חלילה, במוצר מזויף.

 

לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון, בפסק דין מעניין, חשוב ותקדימי, לגבולות המותר והאסור בשיווק ופרסום של מוצרים המיובאים ביבוא מקביל.

 

חברת מחסן היבואן 42 בע"מ (להלן "החברה") פועלת בישראל בתחום היבוא המקביל והשיווק של מוצרים מקוריים ממותגי יוקרה בינלאומיים. בסוף שנת 2008, החלה החברה להפעיל בבני ברק עסק ששמו היה "מחסן היבואן טומי הילפיגר". בראשית 2010 הושמטו המילים "טומי הילפיגר" משם העסק, לנוכח דרישת בעלת הזכויות הבינלאומית.

 

סמוך לאחר מכן, עבר העסק למקום אחר בבני ברק והעסק החדש נצבע בצבעי סימן המסחר של טומי הילפיגר: אדום, כחול ולבן. בפרסומי העסק, הודגש, כמו בעסק עצמו, השם טומי הילפיגר והחברה אף הפעילה אתר מכירות באינטרנט של מוצרי טומי הילפיגר, תוך שימוש בשם www.tommy4less.co.il.

 

בתביעה שהגישו בעלות הזכויות בסימן טומי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק בית המשפט המחוזי הילפיגר בחו"ל והיבואן הרשמי בישראל כי אופן השיווק והפרסום של החברה ובעליה, עלה כדי פגיעה בסימן הרשום "טומי הילפיגר" וכן עלה כדי ביצוע העוולה של תיאור כוזב.

 

בית המשפט המחוזי חייב את החברה ובעליה לשלם לבעלי הזכויות פיצוי בסך 457,000 ₪, הוציא צו מניעה קבוע האוסר על החברה ובעליה להשתמש בשם "מחסן היבואן-טומי הילפיגר ולהשתמש בסימן המסחר הרשום של טומי הילפיגר, לרבות בשם "טומי" בשם המתחם של אתר האינטרנט של העסק וכן להשתמש בצבעים של סמל הלוגו של טומי הילפיגר בקירות העסק, בגג העסק ובדפי האינטרנט של העסק. כן נקבע כי אסור לחברה ולבעליה לעשות שימוש בסימן המסחר טומי הילפיגר בשילוט הפנימי והחיצוני של העסק, למעט בשלט אחד מחוץ לבית העסק, תוך ציון שמדובר ביבוא מקביל, כנ"ל בעלוני פרסום, בפרסומת ובאתר האינטרנט.

 

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש הן ערעור מטעם החברה ומנהליה והן ערעור שכנגד. החברה ובעליה טענו, בעיקר, כי התנהלותם העסקית היא פעילות לגיטימית של יבוא מקביל, שהינו חוקי. לפיכך, אין מדובר בהפרה של סימן המסחר.

 

בית המשפט העליון נדרש לסוגיות אלה וקבע, לראשונה, את המותר והאסור בשיווק ופרסום מוצרים המיובאים ביבוא מקביל.

 

בפסק דינו קבע בית המשפט העליון, שוב, כי היבוא המקביל מותר ואף חשוב מבחינה צרכנית בהיותו מעודד את התחרות ומביא בכך להוזלת מחירים. עם זאת, קבע בית המשפט העליון, כי אסור שהשימוש בסימן המסחר ע"י היבואן המקביל יגרום להטעיית הצרכנים לחשוב כי היבוא והשיווק נהנים מחסותו של בעל הסימן.

 

האמצעים שצריך היבואן המקביל לנקוט כדי להבטיח שלא תיווצר הטעייה כאמור, תלויים בהקשר, תוך מתן משקל רב לסוג הטובין ולציפייה הסבירה של הצרכן. כשמדובר בכלי רכב, למשל, השאלה אם היבוא נעשה בחסות היצרן היא רבת חשיבות לצרכן, מבחינת אחריות היבואן. לכן, יצטרך המשווק להדגיש כי אינו פועל בחסותו של יצרן הרכב. לעומת זאת, על משווק של צעצועים שיובאו ביבוא מקביל, שסוגיית האחריות להם היא פחות קריטית, תוטל חובת הבהרה פחותה.

 

השופטת דפנה ברק ארז אף ציינה כי אם בעל הזכויות בסימן המסחר רוצה לצמצם את חשיפתו לתחרות הנובעת מיבוא מקביל, עליו לנקוט יוזמות מסחריות שיביאו להוזלת המוצרים המיובאים ע"י היבואן הרשמי ולא לנסות להגביל תחרות לגיטימית מצד היבוא המקביל.

 

בית המשפט העליון קבע כי היקף ההגבלות אשר הוטלו על פעילות היבואן המקביל ע"י בית המשפט המחוזי חרג מן הראוי, הואיל והיבוא המקביל אינו אסור ולכן אין לחסום פעילויות שיווקיות בלתי מטעות הקשורות בו.

 

בסופו של יום, קבע בית המשפט העליון כי כינוי העסק בשם "מחסן היבואן טומי הילפיגר" אכן יצר הטעייה, אך, כאמור, החברה חדלה מלעשות שימוש כאמור בשם "טומי הילפיגר" עוד בטרם החל ההליך המשפטי.

 

שם המתחם בו השתמשה החברה וכלילת המילה "טומי" בו, אינם מטעים, הואיל וממילא מרבית הגולשים אינם מגיעים לאתר ע"י הקלדת שם האתר בדפדפן, אלא באמצעות מנוע חיפוש או קישור.  בהתחשב באופי הטובין, לא נדרש היבואן המקביל לציין בכל פרסום שלו כי מדובר ב"יבוא מקביל". די בכך שיציינו פעם אחת, בהבלטה סבירה, כי אינם נהנים מחסותו של בעל הסימן.

 

ולבסוף, בהתחשב בכך שיבואן מקביל רשאי להשתמש בסימני מסחר לצורך פרסום הטובין אותם הוא מוכר, אין מקום להתערב בכמות הפעמים בהן משתמש היבואן המקביל בסימני המסחר בפרסומים שלהם ובעסק עצמו ואין פסול בשימוש בצבעים המזוהים עם טומי הילפיגר בעיצובו של העסק. עם זאת, יש להציב שלט בכניסה לעסק שיבהיר כי העסק אינו פועל בחסותו של טומי הילפיגר.

 

לנוכח זאת, הופחת הפיצוי שחויבו החברה ובעליה לשלם לבעלות הסימן לכדי פחות מרבע מהפיצוי שנפסק בבית המשפט המחוזי והועמד על 100,000 שקל.