החרפת הצעדים בהולנד: איסור גורף על יבוא ומכירת טובין מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן

ממשלת הולנד פרסמה ברשומות את צו הסנקציות הלאומי (Sanctions Decree), המטיל איסור גורף על יבוא, מסחר ומתן שירותים לטובין שמקורם ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. הצו יקבל תוקף משפטי מלא ב-22 בספטמבר 2026.

הרקע המשפטי והליך החקיקה בהאג

המהלך הנוכחי מהווה עליית מדרגה חדה במדיניות ההולנדית. החל משנת 2006 הנהיגה הולנד "מדיניות אי-עידוד" (Discouragement Policy) בלבד, אשר המליצה לחברות ולציבור להימנע מקשרים מסחריים עם יישובים באזורים אלו. כעת הופכת מדיניות זו לאיסור בחוק המלווה בסנקציות.

בממשלת הולנד נימקו את המהלך בכך שהשליטה והבנייה באזורים אלו מוגדרות כבלתי חוקיות לפי הדין הבינלאומי וכי המדינה מחויבת משפטית לנקוט צעדים אקטיביים כדי לא לתרום להמשך המצב.

במסגרת ההליך הפורמלי, ב-22 במאי 2026 הגישה הממשלה בהאג את נוסח צו הסנקציות למועצת המדינה לקבלת חוות דעת מייעצת בהליך מזורז. לאחר שמועצת המדינה בחנה את הצו ולא קבעה כי נדרשים בו שינויים או תיקונים, פורסם הנוסח הסופי ברשומות והוגדר תאריך הכניסה לתוקף.

מה בדיוק כולל האיסור?

החוק ההולנדי החדש קובע ארבעה איסורים מרכזיים, שחלים החל מ-22 בספטמבר 2026:

1. איסור יבוא: איסור מוחלט על הכנסת טובין שמקורם באזורים הללו לתוך שטח הולנד.

2. איסור מסחר: איסור על רכישה, מכירה או סחר פנימי בטובין אלו.

3. איסור שירותי תיווך: איסור על מתן שירותים עסקיים, לוגיסטיים או פיננסיים המקלים ומאפשרים את המסחר בטובין הללו (Intermediary Services).

4. איסור מעקף: איסור מפורש על כל מנגנון או ניסיון לעקוף את הוראות הצו.

המשמעות הכלכלית והלוגיסטית ליצוא הישראלי

עבור חברות הלוגיסטיקה, היצואנים והספקים הישראלים, מדובר בהתפתחות בעלת השפעה שלילית מידית. נמלי הולנד ובראשם נמל רוטרדם, מהווים שער כניסה מרכזי עבור סחורות מישראל לכל רחבי היבשת האירופית.

כניסת הצו לתוקף צפויה להוביל להחמרה ניכרת בבדיקות המכס והביקורת הפיזית בנמלי היעד, תוך דרישה להצגת מסמכי מקור מפורטים (Country of Origin) ובחינה מדוקדקת של שרשרת האספקה כדי לוודא שאינה קשורה ליהודה ושומרון, מזרח ירושלים או רמת הגולן.