האם הגיע הזמן לנסח מחדש את מערכת היחסים בין עובדים לארגונים?

במשך שנים רבות התקיים שקט תעשייתי סמוי בין עובדים למעסיקים. לא נחתם בו חוזה, לא נמסרו בו הבטחות בכתב, אבל כולם הבינו את הכללים. העובד ישקיע את מרצו, זמנו, ואמונו בארגון - ובתמורה יקבל ביטחון, שייכות, ערך, ולפעמים גם עתיד. זו הייתה מערכת יחסים שהושתתה על הדדיות - בסיס פשוט אך חזק.

אלא שהחוזה הזה, אותו ״חוזה פסיכולוגי״ בלתי כתוב, הלך והתרופף. לא ביום אחד, ולא באירוע אחד. אלא ברצף של שברים קטנים - חלקם גלובליים, חלקם מקומיים, כולם אנושיים.

עייפות החומר: העובדים שואלים שאלות.

משבר הקורונה היה נקודת שבר אחת. עובדים שהאמינו בארגוניהם מצאו את עצמם מפוטרים או מוצאים לחל״ת תוך ימים. אמנם המשבר לא היה צפוי, אך הדרך בה טופל על ידי חלק מהארגונים עוררה תחושת נטישה. העובדים שאלו את עצמם: ׳האם אני רק שורת תקציב שניתן למחוק?׳.

גם עכשיו, עם המלחמות, האיומים הביטחוניים והלחץ הכלכלי – שוב רבים מצאו את עצמם נדרשים לחזור למשרדים, גם כשהנסיבות האובייקטיביות אינן הצדיקו זאת. הדרישה נובעת לעיתים מתוך תפיסה מיושנת של שליטה או ניהול, ולא מתוך צורך תפעולי אמיתי. ושוב – העובדים שואלים: האם רואים אותי? או רק את השורה בדו״ח?

ניאו-ליברליזם וניכור: כשהרווח קודם לאדם

הגל הניאו-ליברלי ששטף את העולם הארגוני בעשורים האחרונים לא פסח גם על ישראל. הוא ביסס נרטיב בו הצלחה נמדדת בשורת הרווח. כל דבר אחר כולל שביעות רצון, משמעות, איזון חיים נחשב בגדר מותרות. אבל הנרטיב הזה יוצר שחיקה. הוא מחליש את המרקם האנושי של ארגונים ומותיר תחושת ניכור ואובדן אמון.

יותר ויותר עובדים חווים את עצמם כ״משאב מתכלה״, כזה שניתן לסחוט ממנו עוד שעה, עוד משימה, עוד ויתור. אבל למטבע הזה שני צדדים. כשההדדיות נחלשת  גם מחויבות העובד נחלשת. גם הוא לומד לשים גבולות, לבחור את הקרבות שלו, ולפעמים  פשוט להתנתק רגשית מהעשייה.

זה לא רק משבר עסקי – זה גם משבר אנושי

אנחנו נמצאים בעיצומו של מצב חירום כלכלי ועסקי - זו האמת. אבל חשוב להבין שגם האנשים עצמם במשבר. מדובר במצב חירום רגשי, קיומי, ואפילו מוסרי. אחרי יותר מארבע שנים של מגפה, מלחמות, חרדות קיומיות ותזוזות מתמידות באורח החיים - העובדים מותשים. מאגרי האנרגיה מתרוקנים, תחושת השייכות מתערערת, והיכולת ״להתגייס למען הארגון״ אינה מובנת מאליה.

דווקא כעת נדרשת אחריות ארגונית שונה. לא מן השפה ולחוץ, אלא כזו שמתחילה בשאלות אמיתיות: איך העובדים שלי מרגישים? מה הם צריכים כדי להמשיך ולתרום? איך ניתן להחזיר להם את התחושה שהם שותפים ולא רק חיילים?

להחזיר את ההדדיות למרכז

לכן הגיעה השעה לבחון מחדש את עקרונות מערכת היחסים. אם בעבר הארגון היה ״הורה״ והעובד ״הילד״, הרי שכעת יש להכיר בכך שמדובר בשותפות. שותפות שבה כל צד אחראי, תורם, וגם ראוי ליחס של כבוד ואמון.

ארגונים שלא רק יאמרו שהם ״משפחה״, אלא גם יפעלו ככה יזכו בנאמנות אמיתית. לא כזו שנובעת מפחד או תלות, אלא מתוך חיבור ערכי, מקצועי ואנושי. עובדים שרואים שלא זורקים אותם כשקשה, יבחרו להישאר גם כשיהיו להם אופציות אחרות. הם יהיו הראשונים לאתר בעיות, להציע פתרונות, ולרתום את עצמם לטובת הצלחת הארגון. הם יהפכו ממבצעים לשותפים.

ממילים למעשים

זה הזמן להפסיק לדבר בסיסמאות על ״הון אנושי״ ולהתחיל להתנהל בהתאם. הנה כמה צעדים פשוטים שיכולים לסמן לעובדים שאתם רואים אותם:
 

1. גמישות אמיתית – לא מתוך ויתור, אלא מתוך הבנה שהעולם השתנה. לא כל תפקיד דורש נוכחות מלאה במשרד. אפשר ורצוי למצוא מודלים היברידיים מותאמים.

2. תקשורת שקופה – עדכון תכוף, כן וישיר על מצבו של הארגון, על ציפיות הדדיות ועל שינויים – יוצר אמון.

3. תמיכה רגשית ונפשית – מערך ליווי, הכשרה והתייחסות לתחושת הלחץ והחרדה של העובדים. גם זה חלק מאחריות הארגון.

4. הכרה והוקרה – לא כל תגמול הוא כספי. לפעמים מילה טובה, שיתוף בהצלחות או העצמה מקצועית עושים את ההבדל.

5. שיח על משמעות– חיבור מחודש לערכים של הארגון, למהות העשייה, ולהשפעה שהיא יוצרת בעולם חשוב לא פחות מתלוש השכר.

בסופו של יום, ארגונים שישקיעו קודם כל באנשים יזכו לא רק בעובדים טובים יותר, אלא גם בתוצאות טובות יותר. עובדים שמרגישים שותפים לא קופצים מהספינה כשיש חור , הם עוזרים לתקן אותו. הם מביאים חדשנות, לויאליות, יצירתיות, והיכולת לעמוד בזמנים קשים.
 

לסיכום, הדדיות היא לא רק עיקרון מוסרי - היא גם יתרון תחרותי. זה הזמן לנסח מחדש את החוזה הפסיכולוגי. להכניס בו פרקים על גמישות, משמעות, ואנושיות. כי רק מתוך מערכת יחסים הוגנת נוכל כולנו לצמוח.

לבנת קיזנר – בעלים ומנכ״לית EXECULEAD - משרד EXECUTIVE SEARCH לאיתור וגיוס בכירים  . לבנת מלווה כיום  דירקטוריונים, מנכ״לים והנהלות בכירות באיתור המועמדים הכי מדויקים עבורם לתפקידים בכירים במגוון גדול של תעשיות בארץ ובעולם.בעברה כיהנה כמנכ״לית המכללה העסקית, מנכ"לית קבוצת מכללות תפנית-פאר וסמנכ"לית שירותים עסקיים באיגוד לשכות המסחר . 

דוא״ל [email protected]   נייד 052-3421616 www.execulead.co.il