יבואני הברזל לבג"צ: בטל ההחלטה להטיל ערובה זמנית על יבוא ברזל לבניין

היבואנים יהיו מחויבים להפקיד 133 דולר לכל טון ברזל לבניין שייבאו לארץ. לטענת איגוד לשכות המסחר הנזק שיגרם כתוצאה מייקור מחירי הברזל נאמד בכ-200 מיליון שקל


00:00 ,05.07.2009 מאת: מערכת פורט2פורט

היבואנים יהיו מחויבים להפקיד 133 דולר לכל טון ברזל לבניין שייבאו לארץ. לטענת איגוד לשכות המסחר הנזק שיגרם כתוצאה מייקור מחירי הברזל נאמד בכ-200 מיליון שקל
 
מספר יבואני ומעבדי ברזל מחטיבת פלדה לבניין באיגוד לשכות המסחר הגישו לאחרונה עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת, מנהל המכס, רשות המסים, שר התמ"ת ושר האוצר. מעבדי הברזל תובעים לבטל את החלטת הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת מיום 17.6.09, בה הוחלט להטיל ערובה זמנית בשיעור של 133 דולר על יבוא טון ברזל לבניין לתקופה של 200 ימים; ולקבוע דיון דחוף בעתירה, זאת נוכח הנזק האדיר הנגרם להם, למשק ולציבור כתוצאה מההחלטה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יוסי לוי.
 
לטענתם, על אף שההחלטה מכונה "זמנית", יש לה משמעות אופרטיבית מיידית על עסקיהם ועל מחירי מוצרי הברזל בארץ, שכן מיד עם הטלת הערובה הזמנית הם מחויבים להפקיד 133 דולר לכל טון של ברזל לבניין המיובא על ידם לארץ. עלות זו מובילה לייקור הברזל וכפועל יוצא מכך לעלייה בתשומות הבנייה בארץ. הנזק הנגרם לכל אלה נאמד בכ-200 מיליון שקל ובהיקף שנתי של כ-400 מיליון שקל אם תאושרר ההחלטה. בנוסף, בענף הבניין בישראל מועסקים עשרות אלפי עובדים באופן ישיר ועקיף, ואם יאושר מהלך זה חלקם עלולים להיפגע. 
 
"החלטת הממונה נגועה בפגמים רבים המחייבים ביטולה. היא רצופה שגיאות קשות, נשענת על תשתית עובדתית חסרה ביותר עד בלתי קיימת, נעשתה ללא שמיעת מפעלי העיבוד הנפגעים ממנה ופוגעת בזכויות יסוד חוקתיות של היבואנים לחופש עיסוק ולקניין בניגוד לחוק, שלא לתכלית ראויה ולא באופן מידתי".
 
לטענת היבואנים, הממונה שקל רק שיקולים הנוגעים ליצרנים הגדולים בישראל שהגישו את הבקשה לנקיטה באמצעי הגנה והתעלם כליל מהנזקים האדירים והמשמעויות כבדות המשקל שיהיו להחלטתו לעשרות מפעלי עיבוד, לענף הבנייה ולמשק כולו. לטענתם, החלטה מנהלית שכזו חייבת לקחת בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים וחייבת לערוך איזון בין אינטרסים של כל הגורמים הנוגעים לעניין. כמו כן הממונה התעלם מטענות של גורמים נוספים ובהם הנציבות האירופאית, וממשלת תורכיה הרואים בהטלת ההיטל פגיעה קשה ביחסי המסחר בין ישראל לאיחוד האירופי ותורכיה.
 
"יתר על כן, ההחלטה ניתנה בניגוד להסדר לעניין נקיטה באמצעי הגנה הקבוע בחוק היטלי סחר ובניגוד לתנאי האמנה הבינלאומית שהיא חלק ממערכת ההסכמים של ארגון הסחר העולמי (WTO), עליה מבוסס החוק. על פי החוק והאמנה, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים לשם נקיטה באמצעי הגנה: 1) חל גידול משמעותי בהיקף היבוא; 2) נגרם או עלול להיגרם נזק חמור לענף היצרני המקומי; 3) קיים קשר סיבתי בין היבוא או הגידול ביבוא לבין הנזק החמור לענף המקומי. במקרה הזה אף לא אחד מתנאים אלה מתקיים", נכתב בעתירה שהוגשה לבג"צ.