חברות סטארט-אפ ופיקוח היצוא ה״דו שימושי״

במפגשים שונים שלי עם חברות סטארט-אפ אני בדרך כלל נתקל בתגובה: ״פיקוח יצוא דו-שימושי? מה הקשר של זה אלי? אנחנו בכלל איננו מייצאים עדיין, אנו רק בשלב פיתוח המוצר״.

ובכן, אין טעות גדולה מזו. הפיקוח הינו רלוונטי לחברות סטארט-אפ אפילו יותר מאשר לחברות שכבר מייצאות. ואסביר מדוע: הפיקוח על היצוא הדו שימושי מבוסס על פרמטרים טכניים שונים של המוצר/טכנולוגיה המיוצאת. והמועד האופטימלי לבדוק ולשנות פרמטרים טכניים אלו, על מנת שלא להיכלל בפיקוח הדו שימושי, הוא בדיוק בשלב תכנון המוצר.

להלן מספר דוגמאות, בהן נתקלתי במהלך 10 שנות שירותי כרגולטור האחראי על הפיקוח הדו שימושי:

בתחום האבטחה: חברה שפיתחה ״מערכת התראת חדירה לשטח״ המבוססת על רדאר הזמינה אותי לביקור על מנת לבדוק יחד עמי האם המוצר שלה יהיה מפוקח, לכשיהיה מוכן לשיווק. בפגישה התברר שהפרמטרים שהחברה תכננה למוצר אכן מכניסים אותו להגדרה של מוצר מפוקח. אולם בבדיקה מעמיקה יותר שערכתי עם החברה התברר שלטווחים שלהם תוכנן המוצר מלכתחילה אין צורך בפרמטרים כה גבוהים, וניתן להורידם עד לרמה שתוציא את המוצר מפיקוח, זאת מבלי לפגוע כלל ביעילות המוצר. החברה ביצעה את השינויים בפרמטרים לפי הנחייתי, וכך הבטיחה שהמוצר יהיה מוכן לשיווק לחו״ל, ללא כל צורך ברישיון יצוא ממשרד הכלכלה. העובדה שהבדיקה נעשתה בשלב תכנון המוצר חסכה לחברה זמן ותהליכים מיותרים.

בתחום הסביבה: חברה פיתחה מוצר למדידת ״משטר רוחות״ באמצעות קרן לייזר. זאת על מנת לסייע לחברות להפקת אנרגיית רוח להחליט היכן למקם את הטורבינות שלה. בביקור שלי בחברה התברר כי  ניתן לכוון את עוצמת הלייזר לרמות שאינן דורשות פיקוח מבלי לפגום ביעילות הבדיקה, וכך לפטור את המוצר מפיקוח בעת הייצוא.

בתחום האוטומוטיב: חברה פיתחה מערכת ל״התראה בפני תאונות״ מבוססת על מצלמה תרמית. היא פנתה אלי בבקשה שאבדוק האם המוצר מפוקח. בבדיקה שערכתי התברר שהמוצר חייב ברישיון. המלצתי לחברה על שינויים שונים שהיא יכולה ליישם במוצר על מנת לגרום לכך שלא יהיה מפוקח. אולם, מכיוון שהחברה הגיעה אלי בשלב מאוחר, כאשר המוצר כבר היה מוכן ובשל לשיווק, לא הצליחה החברה ליישם שינויים אלו ולכן היצוא שלה מפוקח וחייב ברישיון, דבר שגרם לחברה להיות בנחיתות מול המתחרים.

בתחום התשתיות: חברה שפיתחה מערכת להתרעה על מכשולים בכביש, המשלבת חיישנים שונים, ביניהם רדאר, מצלמה ותקשורת, פנתה אלי בשלב תכנון המוצר, בבקשה שאנחה אותה מהם הפרמטרים שמהם מתחיל המוצר להיות מפוקח. זאת על מנת לתכנן את המוצר כך שלא יהיה בגדר מוצר מפוקח שכן למוצר מפוקח אין כל היתכנות בשוק שאליו תוכנן. בעקבות הנחיותיי תכננה החברה את המוצר כך שלא יהיה חייב ברישיון יצוא.

בתחום הרפואי: חברה אשר פיתחה מערכת MRI חדשה ומהפכנית, פנתה אלי בבקשה שאבדוק האם יהיה המוצר מפוקח. זאת לדעת: מערכות MRI הקיימות כיום בשוק מפוקחות וחייבות רישיון יצוא בשל  רכיב הקירור ה׳קריוגני׳ המשולב בהן - רכיב אשר מסייע לדיוק הבדיקה. בבדיקה התברר שהחברה יכולה להגיע לתוצאות מדויקות גם ללא רכיב הקירור הזה. כך, נמנע הצורך מבקשת רישיון בכל יצוא של המוצר, מה שהציב את החברה בעמדת תחרות טובה משאר החברות בתחום.

לסיכום: קיימות דוגמאות נוספות רבות, אולם התמונה ברורה - בדיקה מוקדמת ותכנון נכון ובזמן המתאים יכול לחסוך לכל חברה תהליכים רגולטוריים ובירוקרטיים מיותרים אשר לא רק יחסכו זמן וכסף רב, אלא גם יקבעו האם יש למוצר היתכנות, שכן לעיתים העובדה שהמוצר חייב בפיקוח, משנה את כל תמונת השיווק. 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/