דיון בכנסת חשף: 1.5 מיליארד שקל נגבו בשנת 2025 על העסקת עובדים זרים

מעסיקי עובדים זרים מחויבים לשלם אגרה שעשויה להגיע עד-23,430 שקל לשנה על העסקת עובדי זר בענף הבנייה. המעסיקים מחויבים להמשיך ולשלם את האגרה גם עבור עובדים שברחו ועזבו את מעסיקיהם, בהם כאלו שברחו ברגע נחיתתם בארץ. יתירה מזאת, מעסיק לא יכול להזמין עובד במקום העובד שברח, מאחר והעובד הזר ״יושב״ למעסיק על מכסת העובדים המאושרת. 

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח״כ חוה אתי עטייה דנה אתמול בשינויים שנדרשים באופן תשלום ובגובה האגרות שהמדינה גובה מהמעסיקים עבור העסקת עובדים זרים.

יו״ר הוועדה ח״כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין העסקת עובדים זרים עמדו על מעל מיליארד שקל - שהם 12.4% מהכנסות המדינה מאגרות. כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון שקל שהיוו 7.4% מסך הכנסות המדינה מאגרות. 

עוד אמרה ח״כ עטייה, המעסיקים מחויבים להמשיך ולשלם אגרות עד סוף השנה הקלנדרית, גם כאשר העובד נטש אותם. עמדת הוועדה שנשמעה שוב ושוב כי מעסיק שהעובד הזר שלו נטש אותו, לא צריך להמשיך לשלם עליו אגרות על החודשים שהוא לא עבד אצלו. התשלום אמור להפסיק מיידית ולהוציא את העובד שנטש ממכסת העובדים שיש למעסיק ברגע שהמעסיק מדווח על כך ולהעביר את הדיווח למינהל אכיפה.

רום בר-אב מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר, כי בגיבוש תקציב המדינה הוחלט שלא לכלול את הפחתת האגרות בתקציב המדינה לשנת 2026. בנוסף, הוחלט שלא להאריך את הפחתת דמי ההיתר שנקבעו בהוראת השעה שתוקפה יפוג בסוף השנה. לדבריו, הפחתת האגרות לא גרמה להעלאת קצב כניסת העובדים הזרים לבניין. 

מיטל כהן שבתאי מרשות האוכלוסין וההגירה: ״עד סוף חודש אוקטובר 2025, המדינה גבתה מיליארד וחצי שקל בגין אגרות על עובדים זרים״. בתגובה להצעה לאפשר למעסיקים לשלם את האגרות בכל רבעון, ובכך להימנע מתשלום בגין עובד שברח, השיבה כהן כי הרשות אינה ערוכה לגביית אגרות בפריסה רבעונית. 

לשאלת יו״ר הוועדה מדוע המעסיקים מחוייבים להמשיך לשלם אגרות על עובדים שנטשו את מעסיקיהם השיבה עו״ד קרן גלבוע מרשות האוכלוסין ואמרה כי בתקנות עובדים זרים קבועים עילות להחזר אגרות למעסיקים ובהם כאשר העובד עזב את הארץ או עבר לעבוד אצל מעסיק אחר, מחלה מעל 90 יום או מעצר. אין בתקנות עילה להחזר בגין נטישת עובד את מעסיקו. 

אורי דורמן מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל אמר: ״הפכנו להיות העסק הכי כלכלי למדינת ישראל״.  

אייל מוסט מארגון דף חדש לתאגידי עובדים לבניין אמר: ״מדינת ישראל הפכה להיות נרקומנית של אגרות. אנחנו משלמים מיליונים מיסים ואגרות והמדינה מתעלמת מאיתנו. המעסיקים לא שילמו אגרות על העסקת עובדים פלסטינים, אז למה אנחנו צריכים לשלם אגרות על העובדים הזרים שבאו לעבוד במקומם? מדינת ישראל אומרת לנו, אנחנו שמים עליכם פס. הכי קל להעמיס עלינו עוד עלויות. ואחר כך  מתפלאים למה מחירי הפירות הירקות והבנייה עולים. מי שאשם בעליית המחירים, זה מדינת ישראל״. 

מוסט קרא לממשלה למנות פרוייקטור ממשלתי שיעסוק בעובדים הזרים. 

יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה דיבר בכאב ואמר: ״אנחנו לא כספומט של המדינה! עזבו אותנו, תנו לנו לנהל את העסקים שלנו בשקט. אתם לא יכולים למנוע כניסת פלסטינים ולאנוס אותו לשלם אגרות על עובדים שבאים במקומם. בדרך הזאת תהיה צניחה ולא צמיחה. מה אתם רוצים מאיתנו? די, נגמר, לא נוכל יותר לשאת בנטל האגרות״. 

ניר פז, סמנכ״ל רשת בתי אבות ביחד, אמר: ״אנחנו מטפלים בהורים של כולכם, אנשים שבנו את המדינה, אנשים שאין מי שיחליף להם חיתול בבוקר. אני מעסיק 800 עובדים, 150 מהם עובדים נפאליים. אין אף עובד ישראלי שמוכן לעבוד בעבודה הזאת. האגרות מחייבות אותנו להוריד את רמת השירות, ומי שסובל זה ההורים שלכם. אין לנו אפשרות להעלות את המחיר, כי מי שמשלם לנו, זו מדינת ישראל״.

פז אמר לנציג האוצר: ״אם תמשיכו להתעלל בנו, נעניק לזקנים פחות שירות, פחות פיזיותרפיה ולעיתים אף פחות מזון״. 

אברהם דניאל מהתאחדות החקלאים החדשה אמר, האגרות הם שוד מזויין לאור היום. 

עו״ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין אמר: ״האוצר מציג דעה עקבית שדואגת לאוצר המדינה, לעובדים הזרים ונגד המעסיקים, בהתעלמות לחלוטין מהמשק הישראלי״. זה לא מס, זה קנס אמר עו״ד קן תור.

יו״ר הוועדה אמרה בתום הדיון: ״הוועדה רואה בחומרה רבה את הבשורה שהפחתת האגרות לא תיכנס לתקציב 2026. אני לא מתכוונת להרפות מהנושא - אגיש הצעת חוק שתטפל בנושא״.