תעריפי הארנונה בישראל צפויים לרשום זינוק של כ-3.05% בשנת 2027 במסגרת שיעור העדכון השנתי (״הטייס האוטומטי״), כך נודע היום עם פרסום מדד המחירים לצרכן. כפועל יוצא מההתייקרות, תשלומי הארנונה הכוללים במשק יתפחו בסכום של כ-1.3 מיליארד שקל, מה שמוביל לקריאות דחופות מצד גורמים בענף והמגזר העסקי להקפאה מיידית של העלייה.
חלוקת הנטל מההתייקרות הצפויה מראה כי משקי הבית ייאלצו לשלם תוספת של כ-633 מיליון שקל בשנת 2027, בעוד שהמגזר העסקי, התעשייתי והלוגיסטי - הסופג את התעריפים הגבוהים ביותר - יישא בתוספת של כ-681 מיליון שקל. הזינוק הנוכחי מגיע לאחר שרק בשנת 2026 עלה התעריף ב-1.626%, ומצטרף למגמה מצטברת של העלאות שהגדילו את תעריפי הארנונה בלמעלה מ-24% מאז שנת 2018.
בענף הסחר והתעשייה מזהירים כי מדובר בהשתת מס ישיר על הפעילות הכלכלית, אשר מתגלגל בסופו של דבר אל שרשרת האספקה ומייקר את עלויות האחסון, השינוע והייצור בישראל. ברקע הדברים, מושמעת ביקורת על היעדר יישום של הבטחות העבר לעצירת ״מחוללי האינפלציה״ המרכזיים במשק - הכוללים את תעריפי החשמל, המים, הדלק והארנונה.
גורמים במשק מזכירים כי עוד באוקטובר 2022 הגדיר בנימין נתניהו את הארנונה כאחד מגלגלי השיניים המניעים את יוקר המחיה, והצהיר כי עצירת רכיבים אלו חיונית לבלימת עליות המחירים הכלליות. חרף גישה זו, כלל התשומות הללו המשיכו להתייקר בשנים האחרונות, והעלייה הנוכחית בארנונה צפויה להכביד עוד יותר על כושר התחרות של המגזר העסקי.
נוכח הנתונים, גובר הלחץ על ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים לפעול לחקיקת בזק או החלטת ממשלה שתקפיא את עליית תעריפי הארנונה לשנת 2027. הדרישה המרכזית המוצגת היא לחייב את הרשויות המקומיות להתמקד בתהליכי התייעלות פנימיים וקיצוץ בהוצאות התפעול, במקום להסתמך על העלאות אוטומטיות הממומנות מכספי האזרחים והמגזר היצרני.
