קירוב המחוזות המרוחקים לתהליכי קבלת ההחלטות באיחוד האירופי

אחת הבעיות עמן מתמודד האיחוד האירופי, המחמירות כתוצאה מהרחבתו ל- 25 מדינות, היא קירוב הפריפריה למרכז, בעיקר בכל הנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות. בקרב רבים באיחוד קיימת התחושה, כי חייהם מוכתבים על ידי קבוצה של פקידים שמושבם בבריסל, המנותקים לחלוטין מהציבור. מוס


00:00 ,21.12.2004 מאת: מערכת פורט2פורט

אחת הבעיות עמן מתמודד האיחוד האירופי, המחמירות כתוצאה מהרחבתו ל- 25 מדינות, היא קירוב הפריפריה למרכז, בעיקר בכל הנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות. בקרב רבים באיחוד קיימת התחושה, כי חייהם מוכתבים על ידי קבוצה של פקידים שמושבם בבריסל, המנותקים לחלוטין מהציבור. מוסדות האיחוד מודעים לבעיה זו ולצורך לתת לה פתרון, כבסיס להמשך קיומה של הברית.
 
הבעיה חמורה עוד יותר לגבי אזורים מרוחקים שבשליטת מדינות האיחוד כגון האיים הקנריים (ספרד), גוודלופ, גיניאה הצרפתית, מרטיניק וראוניון (צרפת), האיים האזוריים (פורטוגל). איזורים אלה צריכים להתמודד עם קשיים המגבילים את יכולת ההתפתחות הכלכלית שלהם, כגון ריחוק מהמרכז, היקף פעילות קטן, תנאי אקלים וטופוגרפיה קשים ותלות כלכלית באספקת מוצרים מסויימים.
 
על רקע זה הציעה נציבות האיחוד האירופי תקנה המיועדת לשנות את שיטת התמיכה האירופית בגידולים חקלאיים מסויימים באזורים אלה.
 
עיקר ההצעה – ביזור תהליכי קבלת ההחלטות וקירובם לשטח; פישוט תהליך אישור התמיכות הכספיות והקצאתן; שיפור התאמת הסיוע לצרכים הספציפיים של האיזור.
 
מוצע כי עבור כל איזור מרוחק תוגש תכנית על ידי המדינה שבשטחה הוא נמצא. התכנית תתמקד בשני היבטים: שיפור אספקת מוצרים חיוניים לצריכה (כגון: דגנים, אורז, סוכר, בשר, חמאה, גבינות ושמנים צמחיים), לעיבוד וכתשומות חקלאיות (כגון: מזון בעלי חיים), ואמצעים לתמיכה בחקלאות המקומית. כבעבר, אמצעים אלה ימשיכו להיות ממומנים ב- 100% בידי האיחוד, שכן התקנה החדשה אינה משנה את שיעור המימון האירופי לאיזורים אלה.
 
התקנה החדשה מעניקה לאיזורים המרוחקים יתר משקל בקביעת אופן הסיוע להם, בהסתמך על הגדרת צרכים מצידם, ומגדילה את המהירות בה ניתן לשנות את אופן הסיוע כתגובה לשינוי בצרכי האיזור.
 
 
(*) נלי מונין - עו"ד, ד"ר למשפטים, יועצת משפטית ועסקית לסחר בינלאומי, הציר הכלכלי של ישראל למוסדות האיחוד האירופי (1999 – 2003)