הוועדה המחוזית חיפה ממליצה להקים את פארק הקישון

ייעוד פארק מטרופוליני בלב מטרופולין חיפה נקבעה בתוכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה, תמ"א 35, תמ"א 30 ותוכנית האב לנחל הקישון שאושרה בממשלה
 
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה במשרד הפנים, בראשות הממונה על המחוז, מר יוסף משלב, החליטה בישיבתה אתמול להמליץ בפני המועצה הארצית להפקיד תוכנית מתאר מחוזית חלקית לפארק מטרופוליני קישון – תמ"מ 6/ 6.
 
התוכנית משתרעת על שטח של כ-7,600 דונם ונמצאת בין מתחם בתי זיקוק ונחל הקישון בצפון, דרך 75 בדרום, דרך דשנים במזרח ואזור התעשייה הקיים של חיפה במערב. שטח התוכנית הוא בתחום מרחבי תכנון: חיפה, מורדות כרמל (נשר), זבולון וקרית אתא.
 
ייעוד פארק מטרופוליני בלב מטרופולין חיפה נקבעה בתוכניות שונות: תמ"מ 6 – תכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה, תמ"א 35, תמ"א 30 ותכנית האב לנחל הקישון שאושרה בממשלה.
 
ממשרד הפנים נמסר כי הפארק המטרופוליני במיקומו נועד לתת מענה לצורכי אוכלוסיית מטרופולין חיפה והצפון המונה היום כ-1.2 מיליון נפש ובעתיד צפויה להגיע לשני מיליון נפש. הקמת הפארק המטרופוליני משולבת בפעולות ניקוי ושיקום נחל הקישון ומהווה נדבך בשינוי תדמית ואופי מפרץ חיפה במשולב עם פעולות לצמצום הסיכונים וההשלכות הסביבתיות של מפעלי ומתקני התעשייה הפטרוכימית הסמוכים.
 
השטח הקיים מתאפיין בכמה יחידות נוף: נחל הקישון ונחל ציפורי, אזור חקלאי של גידולי שדה, בעיקר כותנה, בריכות מים, ששימשו בעבר כאתרי כריית חרסית של מפעל נשר הסמוך ומתקני תשתית – מתקן טיהור שופכין ותחנת מיתוג.
 
התוכנית נערכה ביוזמת מחוז חיפה ומנהל התכנון, האגף לתכנון משולב. עורך התכנית אדריכל יוסי פרחי בליווי צוות יועצים נרחב.
 
התכנית לוותה בוועדת היגוי רחבה בראשות מתכנן מחוז חיפה, אדריכל אדם קולמן והגב' מרים גלזר, אשר ריכזה את הכנת התוכנית. התקיימו ישיבות רבות בהן נבחנו חלופות תכנוניות ונבחרה החלופה של פארק אינטנסיבי  ועל פיה גובש התכנון של הפארק. כמו כן התקיים הליך שיתוף ציבור ברשויות המקומיות, במוסדות חינוך, בכנס מתכננים ויום סדנה עם גופים ציבוריים.
 
התוכנית כוללת בתחומה את תחום הפארק על חלקיו השונים בשטח של כ-4,500 דונם, אזור תעסוקה בשטח של כ-320 דונם, אזור חקלאי בשטח של כ-1,600 דונם האמור להישאר בשימושו החקלאי לטווח ארוך וכן שטחי מתקני התשתיות.
 
תכנון הפארק כולל סיווג שטחים על פי מידת אינטנסיביות הפיתוח בהם בהתייחס למרחקם ממתחם תעשיית הפטרוכימיה. בשטחי הפארק מותרים שימושים מגוונים כולל  אגמים וגופי מים  לשיט, דיג, ספורט מים, ובשטחים האינטנסיביים יותר מותרים גם שימושים של אמפיתיאטרון פתוח, אתרי אירועים פתוחים, אולמי ספורט, מוזיאונים וגלריות ומרכז מוסיקה. כמו כן הוגדר שטח למגרשי ספורט.
לאורך רצועות הנחלים קישון וציפורי ניתן להקים מתקנים פתוחים של נופש בחיק הטבע, שבילי הולכי רגל ואופניים ושירותים תברואתיים כאשר מושם דגש על שיקום הנחל והצמחייה הטבעית ופיתוח בתי גידול מגוונים וצמחיית גדות.
 
התוכנית מאתרת שני מוקדי בינוי מרכזיים בהם תרוכז עיקר הבנייה. לאחר דיונים ממושכים עם הרשויות הנוגעות – חיפה, נשר, זבולון, קיבוץ יגור וקרית אתא, נכללו בהוראות התכנית הוראות הנוגעות לביצוע התכנית על מתחמיה השונים כולל התייחסות להמשך העיבוד החקלאי. התכנית קובעת הנחיות מפורטות להכנת תכניות מפורטות והכנת תכנית פיתוח כוללת.