המשרד להגנ״ס: עלייה בפליטות גזי חממה בשל הוראת שעה מלחמת ״חרבות ברזל״

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום ה׳, 28 באוגוסט, את המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2024 וכן את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל״ס) לשנת 2024, הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות המים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המפל״ס מדי שנה מאז 2012. המפל״ס מציג את פליטות המזהמים של 560 מהמקורות הגדולים בישראל.

על פי נתוני המפל״ס נרשמה ירידה בפליטות מזהמים עיקריים: בעקבות הירידה בשימוש בפחם להפקת החשמל, נמשכת מגמת הפחתה בפליטות תחמוצות חנקן וגופרית במפל״ס (6%-13%). כמו כן נרשמה עלייה בפליטות גזי חממה: עלייה של 2% לעומת 2023, פחמן דו חמצני, מתאן ובעיקר מגזי פלואור (עלייה חדה של 30%) בשל הוראת שעה למלחמת חרבות ברזל. תקנות יישום פרוטוקול מונטריאול מאפשרות ייבוא גזי קירור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם. 

כמו כן נרשמה עלייה בחומרים מסרטנים ו-NMVOC. מהנתונים עולה כי בשנת 2024 נרשמה במפל״ס עלייה של 16% בדיווחי המפעלים לשני סוגי מזהמים אלו, במיוחד ממפעלי תעשיה וממטמנות. העלייה נובעת, בין היתר, מירידה בשיעור איסוף הביוגז במטמנות, לצד עלייה בפליטות מביו-גנרטורים במתקני עיכול פרש ומט״שים. בתחום ה-NMVOC נרשמה עלייה בפליטות ממפעלי סולבר מוצרי חלבון באשדוד, צ.ל.פ תעשיות באזור נגבה ורותם אמפרט בנגב.

כמו כן נרשמה עלייה בחלקיקים נשימים PM למרות שאין שינוי בפליטה בפועל במצאי, חלה עלייה חדה (עד 29%) בשל מצאי חדש של שריפות חורש ועדכון חישובים.

מהמשרד להגנ״ס נמסר כי בשנת 2024 נאמד הנזק הכלכלי מהשפעות זיהום האוויר על הבריאות והסביבה בכ-37 מיליארד שקלים, זוהי ירידה של כ־2% לעומת שנת 2023. בפילוח לפי ענפים: התחבורה אחראית ל־29% מהעלות הכוללת, ייצור חשמל ל־28%, והתעשייה ל־13%. מבחינת סוגי המזהמים – 45% מהעלות החיצונית נגרמו כתוצאה מפליטות גזי חממה, 28% מתחמוצות חנקן, ו-13% נוספים מחלקיקים נשימים. כ-80% מהעלות של מדווחי המפל״ס מיוחסים ל-20 המפעלים הגדולים בישראל.

השפעות עקיפות של מלחמת חרבות ברזל: המלחמה הובילה לשינויים בפעילות המשק, שהתבטאו גם בהשפעות סביבתיות. בין היתר נרשמה ירידה משמעותית בפעילות הנמלים ובענף הבנייה, לצד עלייה באירועי שריפות חורש. בשל ירידה במספר כלי השיט שפקדו את נמלי ישראל ובמשך השהייה שלהם בנמלים, נרשמה הפחתה של כ־34% בפליטות. מנגד, שטחי החורש שנשרפו בשנת 2024 היו גדולים ביותר מפי שלושה לעומת שנת 2022.

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: ״נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2024 ממחישים את ההתקדמות של ישראל בצמצום מזהמים ובריכוז המאמצים באפיקים נכונים – צמצום השימוש בפחם, מעבר לאנרגיות מתחדשות, וחשיפה שקופה של הנתונים לציבור. לצד ההישגים, הדוח מדגיש את האתגרים שנותרו. המשרד ימשיך לפעול בנחישות להגנה על בריאות הציבור והסביבה״.

התאחדות התעשיינים: התעשייה ביצעה שיפורים דרמטיים מאז שנת 2012

התאחדות התעשיינים הגיבה לפרסום נתוני המפל״ס לשנת 2024 וציינה כי ״מהנתונים עולה כי חלקה של התעשייה בעלויות הסביבתיות עומד על כ-13% בלבד, לעומת מגזרים אחרים בעלי השפעה גבוהה בהרבה – תחבורה (29%) וייצור חשמל (28%). כלומר, תרומת התעשייה לנזק הסביבתי הכולל היא נמוכה יחסית.

״התעשייה ביצעה שיפורים דרמטיים מאז שנת 2012: ירידה של עשרות אחוזים בפליטות תחמוצות חנקן (74%), תחמוצות גופרית (87%) וחלקיקים נשימים (73%) - בעיקר כתוצאה מהטמעת טכנולוגיות מתקדמות, השקעות בהתייעלות אנרגטית ועמידה בהיתרי הפליטה המחמירים. גם בתחום של פליטות גזי חממה הפחיתה התעשייה את הפליטות ב-25%. 

״הדוח אמנם מציג עלייה נקודתית במספר מזהמים (כגון NMVOC וחומרים מסרטנים), אך גם לפי המשרד עצמו, חלק מהעליות נובעות משריפות חורש, שינויים בשיטות חישוב, ומקורות שאינם תעשייתיים כגון מטמנות ותחבורה. 

התאחדות התעשיינים מדגישה כי חשוב להציג את התמונה המלאה בנוגע לתרומת התעשייה הישראלית להפחתת מזהמים. למרבה הצער, המשרד להגנת הסביבה ממשיך להבליט את התעשייה כגורם משמעותי בפליטות, למרות שהנתונים מראים בבירור מציאות אחרת: עיקר העלויות הסביבתיות נובעות דווקא מתחבורה וייצור חשמל. התמקדות יתר בתעשייה מטשטשת את האתגרים האמיתיים ומקשה על מציאת פתרונות יעילים באמת.

מהתאחדות התעשיינים נמסר כי ״התעשייה הישראלית ממשיכה להוביל בחדשנות סביבתית ובהפחתת פליטות לאורך זמן, גם אם התמונה הכוללת במשק פחות טובה בשל גורמים חיצוניים ומגזרים אחרים. התאחדות התעשיינים תמשיך לשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה כדי להבטיח שישראל תעמוד ביעדי האקלים והסביבה, תוך שמירה על איזון נכון בין פיתוח כלכלי, ביטחון אנרגטי ושמירה על בריאות הציבור״. 

למאגר הנתונים לחצו כאן.