בן הרוש: ״אנחנו לא צריכים את לבנון ולא את עזה, יש לנו ג׳יהאד בכביש״

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום הבטיחות בדרכים, בראשות ח״כ בועז טופורובסקי, התכנסה השבוע לדיון המשך לסיכום שנת 2023 במאבק בתאונות הדרכים והתוכניות לשנת 2024. יו״ר הועדה פתח את הדיון ואמר כי בנושא הבטיחות בדרכים הבשורות לא טובות. לפי הנתונים נהרגו 25 אנשים מתחילת השנה, 13 מהם רק בשבוע האחרון. 

מנכ״ל אור ירוק, קרא לשרת התחבורה לעצור את הקיצוץ הצפוי בסך 180 מיליון שקל, והוסיף כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב״ד) צריכה להציג יעד להורדת מספר ההרוגים. 

יו״ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, התייחס לכך שישנן תקנות רבות שלא תוקנו מאז שנת 1999 בנושא הבטיחות בדרכים במדינה, וכי יש לטפל בבעיית הגורם האנושי בתאונות דרכים: ״המחקר שמשרד התחבורה עשה מעלה ש-98% מהתאונות הן בשל הגורם האנושי, ורק 2% בגלל תקלות טכניות. בשבוע שעבר הוצגו הנתונים ואני ציפיתי שנגיע עם מצגת של תוצאות, מה עשינו כדי להפחית 2,500 פצועים קשה ו-366 הרוגים? אנחנו לא צריכים את לבנון ולא את עזה, יש לנו ג׳יהאד הכבישים״.

בן הרוש הוסיף: ״אני מלווה את הוועדות מעל 25 שנה ואני מחפש אור בקצה המנהרה, אם זה החלטות ממשלה או החלטות בגצים או ועדות ציבוריות שלא מתקיימות, אנחנו בלופ שחוזר על עצמו.

ציפיתי שהשנה נבוא עם תוצאות של מה עשינו השנה בכדי להפחית את כמות התאונות. הוקמה ועדת סגיס, ישבנו עם כל הגורמים הרלוונטיים בוועדה, יצא דוח ב-2002 שהממשלה אישרה בשנת  2007 ודבר לא יושם. בשנת 2005 היתה החלטת ממשלה בנושא הטכוגרף וגם לא קרה כלום. לגבי שעות עבודה ומנוחה, בשנת 1999 בית המשפט העליון אמר לתקן את תקנה 168 כי היא מכשילה את נהגי המשאיות ונהגי והאוטובוסים. ב-2007 במסגרת בג״צ נוסף שהגיש אגד, שוב ביקש בית המשפט לתקן את התקנה. ב-2017 באתי לוועדת המשנה לבטיחות בדרכים בראשות ח״כ יעקב אשר והוא הציע לי לחזור לבג״צ ואני שואל: בג״צ מתקן תקנות וחוקים או הכנסת? אחר כך שואלים למה בית משפט העליון מתערב? כי שולחים אותנו לשם. ב-2003 עתרתי לבג״צ כמנהל חברה, כאיש פרטי, בדרישה להקים חניונים לרכב כבד ומפרצי חנייה ולדאוג לשול תקין והמדינה התחייבה לכל זה, אבל לא קיימה. מאז נבנו מחלפים חדשים ללא שול תקין וכל עצירה מסכנת חיים. המשטרה הציגה פה ש 4,700 משאיות הורדו מהכביש בגלל ליקויי בטיחות, קציני הבטיחות חותמים כל חודש על תקינות הרכבים האלה, נהגי האוטובוסים והמשאיות לא הולכים למוסך מורשה כדי לבדוק כי הם מסתמכים על החתימה של קצין הבטיחות, אז מה אנחנו מתפלאים ש-4,700 פצצות מתקתקות כאלה מסתובבות ביננו? וזה כשהמשטרה לא עושה אכיפה מלאה כל השנה, אלא רק מבצעים, אז תארו לכם מה הולך בכבישים - כל משאית שנייה היא סכנת חיים.

״לגבי הכשרת הנהגים - ישבנו עם משרד המדען הראשי במשרד התחבורה בכדי לבחון את תכניות הלימודים לנהגים. יצא דו״ח שהצגנו אותו בוועדה הזאת, מורי הנהיגה נכשלים במבחנים, הם כלל לא נוהגים בעצמם ברכב כבד, הם מקבלים תואר של בוחנים עיוני ומעשי לדרגות נהיגה C, E ו-D בהשתלמות של יום אחד בלבד! דו״ח מבקר המדינה בנושא זה שיצא ב 2020 זועק לשמיים עם כל המחדלים האלה. הבעיה בגורם האנושי זה לא הנהג, זה מורי הנהיגה והבוחנים. הכל נמצא בדוחות, אז למה אין יישום? למה החלטות ממשלה לא שוות כלום במדינת ישראל ולמה החלטות בג״צ לא מבוצעות? זה ביזיון של בית המשפט העליון״. 

מנכ״ל ארגון ידידים, ישראל אלמסי, הציג את הנתונים של האירועים בהם טיפלו מתנדבי הארגון: ״רוב העצירות בצד הדרך הם אנשים שצריכים לשלוח מייל או דברים כאלה והם לא מבינים שהם במלכודת מוות, שאר האנשים עוצרים בגלל תקלות טכניות. טיפלנו  בעשרות אלפי אירועים כאלה,  27000 מהם היו באזור בין עירוני בשוליים״. 

ח״כ עאידה תומא סלימאן הסבירה כי בחברה הערבית אחוז הנפגעים גבוה מחלקם באוכלוסייה.  לדבריה, ״הגורם האנושי הוא לא היחיד שאשם, נתקלתי בבעיה של סוכני ביטוח שמנסים לבטח רכבים אבל חברות הביטוח חוסמות רכבים של ערבים בגלל רמת הסיכון״. 

בנוסף, ציינה כי מצב הרכבים לא טוב באוכלוסייה הערבית מבחינת תחזוקה. ח״כ אחמד טיבי אמר כי 62% מהילדים עד גיל 14 שנהרגו ב-2023 היו מהחברה הערבית, וביקש להזכיר כי לא מדובר בגזירת גורל ודרש לשדרג תשתיות ביישובים הערבים. ח״כ אלי דלל הוסיף, כי הרלב״ד צריכה להיות חוד החנית בטיפול בתאונות ובבטיחות בדרכים.

בדיון השתתף גם מוביל פרויקט ANYWAY בארגון ׳נתון לשינוי׳, גל רייך, שאמר: ״במחקר שעשינו לפי נתונים החל משנת 2004 מצאנו קשר מובהק וחזק בין תקציב הבטיחות בדרכים לכמות ההרוגים והפצועים קשה מתאונות. אנו קוראים לממשלת ישראל להעמיד בעת הזו תקציב ראוי בגובה דומה לזה של 2008 שהוכיח חד משמעית שניתן להפחית דרמטית את כמות הנפגעים״.

ד״ר משה בקר, מנהל אקדמי תחבורה, התייחס לדברים שעלו בדיון והוסיף כי על פי הנתונים הציבור הישראלי משלם 17 מיליארד שקלים כנזק כלכלי, הוא משלם 13 מיליארד לחברות ביטוח ומקבל בחזרה 6-7 מיליארד על פיצויים ונזקים. 

המנכ״ל בפועל של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יעקב זכריה, הציע פתרון להפחתת התאונות והקטל בדרכים: ״ברלב״ד בשנת 2020 הייתה קבוצה של בעלי תפקידים מהמשרדים הרלוונטיים שישבו ועמלו על תכנית רב שנתית למלחמה בתאונות דרכים. התוכנית הוגשה לממשלה ב-2020 וכתוב בה מה צריך לעשות כדי שנעמוד ביעד. התוכנית קיימת, צריך תקציב ולחזור חזרה אל כל השותפים שכתבו אותה והם יצטרכו לבצע אותה״.

היו״ר טופורובסקי סיכם את הדיון ואמר: ״ידוע מה צריך לעשות בשביל להוריד את כמות ההרוגים והנפגעים, התורה מוכרת. כאשר עמדו בתוכניות בעבר הייתה ירידה, כאשר הפסיקו לעמוד בתוכניות ובתקצוב יש עלייה״. הוא ביקש להעביר לוועדה רשימה של כל הצרכים והמחסור בתקציבים ובמשאבים, ואמר: אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה אבל דווקא בתקופה כזו האור יכול להיראות לא רק במלחמה, אלא בבטיחות בדרכים. בואו נציל חיים, זו העבודה שלנו״.