אתמול (ב') הגישה התאחדות בעלי מפעלי התובלה את תגובתה לעתירה שהגיש אגוד עובדי התחבורה בהסתדרות לבית הדין הארצי לעבודה.
האגוד הגיש בשבוע שעבר לבית הדין בקשה דחופה למתן צווי מניעה נגד התאחדות בעלי מפעלי הובלה, לאחר שלטענת ההסתדרות, ההתאחדות החליטה לממן את העלאת שכר המינימום באמצעות הפחתת הפרמיות שמשולמות לנהגים ולא בנוסף להן, כך שהשכר הכולל של העובדים בענף כלל לא ישתנה.
בהתאחדות טוענים כי אין להם כל כוונה לפגוע בנהגים המועסקים בענף ההובלה, אשר זכאים ומקבלים שכר ראוי ועבודתם קשה, תובענית, מוערכת ובעלת חשיבות אסטרטגית למשק, לכלכה ולביטחון המדינה. ההתאחדות דואגת לנהגים ורואה בהם שותפים מלאים.
בתשובת ההתאחדות נטען כי בקשת ההסתדרות למתן צווי מניעה להעלאת שכר הבסיס לנהגים לשכר המינימום איננה מבוססת עובדתית ומשפטית ואיננה ברת ביצוע.
ראשית, טוענים בהתאחדות כי הכנסת הנהגים שמעסיקיהם הם חברי ההתאחדות, גבוהה בשיעורים ניכרים משכר המינימום ונעה בין 10,000-14,000 שקל לחודש וחוק שכר מינימום אין כוונתו להגן על שכר בשיעורים אלה. בנוסף, לטענת ההסתדרות כי בכוונת ההתאחדות להפחית את שיעור הפרמיה על חשבון העלאת שכר המינימום, הגיבו בהתאחדות כי כארגון מעסיקים הם כלל אינם צד להסדרי הפרמיה במסגרת ההסכמים הקיבוציים.
עוד נטען בכתב התגובה, כי במסגרת המו"מ הקיבוצי הציעה ההתאחדות להסתדרות להעלות את טבלת השכר כך שהשכר ההתחלתי של הנהג יעמוד על 5,300 שקל ויותר. דרך זו מגדילה את ההפרשות הסוציאליות לקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות ושווי ימי החופשה. בפועל מוגדל גם התשלום המינימאלי עבור הפרמיה המהווה תחליף לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית, אך ההסתדרות סירבה להצעה.
ההתאחדות, כך נטען בתגובה, איננה מפירה את חוק שכר מינימום, כי חובת תשלום שכר מינימום ממילא מעוגנת כבר שנים בהסכם הקיבוצי שהורחב בצו הרחבה. תכלית החוק הינה להבטיח בחקיקה תשלום חודשי מינימאלי לעובד שיענה על צרכיו הבסיסיים ויבטיח את זכותו להתפרנס בכבוד. טבלת השכר אשר צורפה להסכם הקיבוצי עם ההתאחדות כבר מעודכנת בהתאם לעדכון שכר מינימום החל מאפריל 2015.
בתגובה מציינת ההתאחדות כי היא פעלה בתום לב מוחלט מול ההסתדרות וכל בקשותיה לנסות ולקדם את יחסי העבודה הקיבוציים נפלו על אוזניים ערלות, במשך 3 שנים, מנסה ההתאחדות לקדם את שינוי דרך מבנה השכר לעובדים, ללא שיתוף פעולה מצד ההסתדרות, שהמתינה לרגע בו נאלצה לקדם את הנושא בעקבות לחץ הזמנים שהעמיד המחוקק. במהלך המשא ומתן, יצרה ההתאחדות קשר, פעלה בנחישות, ייזמה הצעות, אשר נדחו אחת אחת ע"י ההסתדרות ואף לא זכו להצעות חלופיות.
בהתאחדות טוענים כי ההסתדרות לא גילתה לביה"ד שכבר ב – 2010 העלתה ההתאחדות מול ההסתדרות את כל הנושא, וכן שהוצע להעלות את שכר הבסיס לסך של 5,300 שקל, במטרה לשפר את תנאי העובדים במישורים רבים ולענות על תכלית חוק שכר מינימום וההסכמים הקיבוציים שקיימים. ההסתדרות גם לא הבהירה שלמעשה המשמעות של בקשתה היא שההתאחדות תתערב בהסדרי הפרמיה, מה שמנוגד לרוח ההסכם הקיבוצי.
לסיכום, נאמר בתשובה לביה"ד, כי המסקנה היא שההסכמים הקיבוציים מקנים לנהגים הכנסה, זכויות ותנאים סוציאלים הגבוהים בשיעור ניכר מההכנסה המינימאלית הנדרשת שיש להעניק לעובדים על פי הוראות חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה ולכן חוק שכר מינימום לא מכוון לעובדים אלה.
יו"ר ההתאחדות גבי בן הרוש: " זוהי דמגוגיה לשמה, המתבססת על סיסמאות שווא ונועדה ליחסי ציבור וליבוי יצרים. ההתאחדות עושה ותמשיך לעשות הכל בכדי לשפר את הביטחון הכלכלי של הנהגים אף יותר מכפי שהוא היום ולכן אנו פועלים להעלאת שכר הבסיס, שהוא מקור הכנסה יציב יותר מפרמיה. אנו מאמינים שזה יביא גם לשיפור רמתם המקצועית של הנהגים.
"ניהלנו דיון עם הנהגים ורבים מהם מבינים באופן ברור את עמדת החברות. הניסיון של ההסתדרות להראות כאילו אנו מתנגדים להעלאת שכר המינימום, הוא מגוחך. כדאי שבהסתדרות יתעסקו במה שבאמת צריך, שידאגו לעובדים שמרוויחים 5,000 שקל לחודש ולא ייהנו מעליית שכר המינימום הנוכחית ולא למי שמרוויח 14,000 שקל לחודש. מדוע ההסתדרות תומכת בסקטורים החזקים ומזניחה את החלשים? שיפעלו לטובת הענפים בהם השכר איננו ראוי ולא יבזבזו משאבים על ענף ההובלה שבו השכר ראוי ומכובד.
"ההסתדרות איננה אוכפת את ההסכם הקיבוצי על חברות ההובלה. נוצרת מציאות שבה יש חברות שאינן מקיימות את חוקי העבודה. כל מהלך כזה מחליש את כושר התחרות של החברות המסודרות".