בכירי הספנות הקדישו כיכר בעיר חיפה לזכר פאפאווסיליו

אתמול נערך טקס יוצא דופן ליד החוף בחיפה, בסמוך לתחנת הרכבל התחתונה. זרים שנקלעו למקום לא הבינו מה משך לכיכר המטופחת כ-250 איש ואישה. נספר לכם כי במקום נערך טקס מרגש להסרת הלוט מעל שלט הכיכר ואבן המידע שנקראה על שמו של פרודרומוס כריסטו פאפאווסיליו הקפריסאי היווני האגדי.

בין הקהל הרב שהגיע למקום נכחו בכירים רבים במגזר הספנות הישראלי כגון אודי אנג׳ל, עדני סימקין, דר׳ יורם זבה, יגאל מאור, אלי גליקמן, מנכ״ל צים, יהודה חיות וכן ראש עיריית חיפה יונה יהב, ראש עיריית לימסול, חברי פרלמנט קפריסאים, שגרירת קפריסין בישראל, שגרירי ישראל בקפריסין לדורותיהם, פרופסור יוסי בן-ארצי, עשרות נציגי הספנות והנמלים בישראל, עשרות נציגי המעפילים, נציג אגודת הידידות ישראל קפריסין וחברים רבים

מי שעמד מאחורי היוזמה היפה לקריאת הכיכר על שמו של פאפאווסיליו היו רפי דניאלי, אודי אנג׳ל, יהודה חיות, עדני סימקין, יגאל מאור וד״ר יורם זבה. 

בטקס המכובד נישאו נאומים מרגשים בידי כריס פאפאווסיליו, שהגיע לאירוע עם 15 בני משפחתו, ראש העיר יונה יהב, ד״ר יורם זבה והתכנית האמנותית אף כללה שלושה שירים בהם השיר ״פמגוסטה״, שהיה שיר אהוב על פאפא, השיר ״זה שנולד ליד הים״ והשיר ״הביתה״ ששושנה דמאי שרה בפני עצורי מחנות הפליטים בקפריסין. 

כל אלה שאינם מכירים את פאפאווסיליו האגדי ישמח לשמוע על פועלו המרתק של האיש יוצא הדופן: פאפאווסיליו סומן עוד בילדותו הכפרית על ידי מוריו וחבריו כמנהיג טבעי והיה עוד בצעירותו לדמות מרכזית באיגודים המקצועיים וחבר מועצת העיר פמגוסטה, ולימים ראש העיר. 

בתחילת 1946 כשהוא חזר מהמלחמה שבה השתתף לצד יהודים רבים בכוחות הצבא הבריטי מאוכזב מצ׳רצ׳יל שלא עמד בהבטחתו להעניק עצמאות לקפריסין, פגש פאפא את צ׳רלס פסמן מארגון הג׳וינט. פגישה זו שינתה את חייהם וגורלם של יהודים וקפריסאים רבים. 

פסמן מגלה לפאפא את תכניתם הסודית של הבריטים לבנות מחנות מעצר בקפריסין אליהם אמורים להישלח פליטים יהודים בדרכם מזוועות הנאצים לארץ ישראל. פאפא לא האמין לפסמן, באומרו: ״השואה הסתיימה, ויהודים שניצלו מתאי הגזים של הנאצים, יוגלו מאחורי גדרי תיל בארצי שלי? זה מטריף אותי״. כאשר הגיע משלוח הפליטים הראשון ב-12 לאוגוסט 1946, פאפא החליט להיענות לפסמן ולעזור לפליטים. 

הוא פתח בפעולות מעשיות לעזרת 52,384 הפליטים שהגיעו ב-39 אניות, שיתף פעולה עם ״ההגנה״ והמוסד לעליה ב׳, הבריח אלפי פליטים מהמחנות, חלקם כאנשי צוות וחלקם הוסתרו במחסני האניות בדרכם לארץ. סיפק מזון, ציוד וכלי עבודה לחפירת מנהרות סודיות. 

ב-1974 התהפך הגלגל ופאפא ומשפחתו הפכו בעצמם לפליטים. ידידיו הישראלים עזרו לו לחזור לקפריסין, ומאז הוא הקדיש את מיטב זמנו למען פליטי ארצו שהוגלו על ידי התורכים מצפון קפריסין. 

ד״ר זבה ציין בדבריו כי ״בזכות ההומניות שלו קנה לו פאפא מקום באחד מפרקיה המשמעותיים והגורליים בהיסטוריה של העם היהודי. יפה עשתה עיריית חיפה שהקצתה לו מקום ראוי גם במרחב הפיסי של העיר, ליד המוזיאון להעפלה והמוזיאון הימי, למרגלות סטלה מריס , בתצפית לעבר הים וקפריסין. אין מקום ראוי יותר להנצחת אחד מידידי העם היהודי לדורותיו״.